עודני בוכה על אותו יום שאיני איתך ואתה כמו חלום.... / ~+~סילבסטר החתולה~+~

אתמול בלילה שמתי את ראשי על מיטתי

שכבתי בשקט ומעיניי זלגו דמעותיי.

רציתי לחוש בעורך

כמו אז שאני עטופה בזרעותייך.

רציתי להרגיש עטופה בחום

ולא להרגיש עטופה בקור.

במשך יומיים כשהייתי רחוקה הרחק ממך

לא יודעת למה..... אבל תמיד חשבתי עלייך.

ודווקא כשאני לידך

איני חושבת עלייך אני רק נדהמת ונשתקת כמו אחת מפגרת.

בכיתי עלייך במשך היומיים האלו

בכי שמעולם לא זלגו מעיניי.

בכיתי בשקט כדי שלא ישמעו.

לא רציתי לספר לאנשים ....

כדי שהם לא יחשבו.

לא רציתי שהם יסיקו על דעת עצמם מסקנות מוטעות.

ןלכן שתקתי וברחתי בשביל לבכות.

באותם הימים התגעגעתי אליך

כמו שלא התגעגעתי בחיים.

היתה בי עוצמה חזקה ותערובת של בילבולים.

לא ידעתי מה לעשות..

כשלפתע הרגשות שלי התערבבו וכבר איני יודעת מהו רצוני.

אבל עודני בוכה על אותו יום

שאיני איתך

ואתה כמו חלום....

הרגשתי שלקחו לי את החיים

וזה נכון באמת לקחו לי את אור החיים

אשר... אור החיים שעמד מולי וליטף את פניי ברכות

עדינה.. שעדיין אני מרגישה בכל פעם שאני רוצה.



המשכתי ללכת ברחוב ולצאת אל המסע..

אותו מסע שבו אני אגלה מה יעודי...

ומה אני יעשה עם ליבי...

אני מקווה שאתה מאושר לפחות שאתה לא איתי

לא רוצה לאחל לך צרות ושתמות בגיהנום

רק רוצה שתיזכר בי באותה ילדה מתוקה שאהבת

בכל פעם שאתה ניתקל בי.







מקווה שאהבתם

אוהבת

מעיינוש