כשראיתי אותך!

בפעם הראשונה שראיתי אותך,


ידעתי שאתה האחד, שאתה מה שאני רוצה, שאתה הגבר המושלם. 


אך כשהסתכלתי בעינייך אתה הסתכלת לכיוון אחר, בתקווה שתסתכל עליי,


אבל לא, לא הסתכלת ולא הבחנת בקיומי,


המשכת לדבר לצחוק עם החברים ואני כאילו כלום בשבילך.


וכשכולם התחילו ללכת, קראת לי בשמי ואמרת לי ביי, להתראות!


ואז הבנתי או שרציתי להבין שבכל זאת הוא בעצם כן שם לב אליי, כן שם לב שהייתי שם.


כשהגעתי הביתה נכנסתי למיטה וחשבתי עליו על העיניים המדהימות שלו, על השפתיים המתוקות שדרשו נשיקה ועל החיוך המקסים שהפנט אותי,


וכשנרדמתי חלמתי עליו, שהוא מנשק את כל גופי, ואומר לי "אני אוהב אותך".


בפעם השנייה שראיתי אותך,


הייתי כולי בציפייה שהפעם כן תפנה אליי כן תדבר איתי ושכן יהיה משהו


אבל לא הכל היה כמו בפעם הראשונה, וזה כאב, הבנתי שאין למה לצפות ואין למה לקוות


כניראה שזה לא יקרה


הלכתי הביתה כאובה עצובה ובוכה, כל מה שקיוויתי התנפץ במכה.


ובפעם השלישית שראיתי אותך,


הפעם לא הסתכלתי ולא התייחסתי לקיומך,


ואז פנית אלי ושאלת "מה לא אומרים שלום ? מה אני אוויר בשבילך?"


לא עניתי פשוט הסתובבתי והלכתי, שיבין מה אני ירגשתי..!


 


מקווה שאהבתם!


י