סיפור אהבה ראשון, היסטרי, ''now, together, we're creating a memory...'' / דפי

חושבת ומתגעגעת ובוכה

בלי להתכוון, את הדמעות מוחה,

על זמנים שהיו, ואינם עוד

איך הצלחתי בגבורה מאז לשרוד

סיפור אהבה ראשון, היסטרי,

"now, together, we're creating a memory..."

כך הרגשנו, מעבר לים,

שני חצאים, סוף כל סוף לב אחד הושלם.

גם אם הושלם זמנית, לשבוע אחד,

נזכור תמיד את הלב שאוחד, והופרד,

סיפור תמים, די ילדותי על אהבה,

שנגמר בצורה כה כאובה...

ועם כל הכאב אני ממשיכה עכשיו לחיות,

כי אין לי ממש מה לעשות,

המשכתי הלאה בחיים, לצעוד,

צוברת עוד זיכרון, ועוד,

עם כל נשימה תקדמת הלאה,

אך לפעמים מעיפה עוד מעט אחורה, ולמעלה,

נזכרת, משחזרת את מה שהיה פעם- ואיננו עוד,

ואז ממשיכה, עם כל הנוסטלגיה, לצעוד.