המתנה שהשארת לי..!

המתנה שהשארת לי...היא מתנה שאף אחד לא יכול לתת...


אהוב שלי..עם יכולת לדעת מה עובר עליי..כמה קשה לי בלעדייך..כי ככה הלכת..


אז ככה הסיפור שלנו מתחיל ...הכרנו בדאנס בר ..יותר נכון התחלת איתי ואני כבר הייתי שפוכה מאלכוהול כי זה היה בדיוק שבוע אחרי שהשתחררתי מהצבא אז יצאתי לבלות עם חברות אז השתחרננו קצת ...ואז באת בסוף שכבר באנו ללכת ואמרת לי שאני הבחורה הכי יפה שראית בחיים שלך..


והצלחת להשיג את הטלפון שלי מחברה שלי ולא כ"כ התייחסתי אליך כי הייתי תחת השפעה של אלכוהול..ופשוט המשכתי לדרכי עד שבאמת התקשרת יום למחרת ואז התחיל סיפור אהבה שיצא משליטה כל יום ...יום יום ..היינו ביחד..אכלנו ישנו צחקנו ביחד...ופשוט התאהבנו לנו...בלי להרגיש אפילו כמה אנחנו משלימים אחד את השני...היינו כאחד..ואז החלטנו לטוס, לחצות את הגבולות שלנו ושל המדינה..טסנו בעיקרון לעבוד אבל לא עניין אותנו כלום כל היום היינו עסוקים בשלנו...עשינו אהבה כל הזמן בלי סוף.. לא יכלנו לעזוב אחד את השני...איזה כיף שיש אהבה כזאת?! לא תיהיה ולא תקום אהבה כמו שהייתה לנו...


חזרנו לארץ אחרי חודש וחצי פחות או יותר... וכרגיל המשכנו את החיים שלנו ביחד..עד שיום אחד החלטנו שיוצאים לחוד אני עם החברות שלי ואתה עם החברים שלך.... כי נורא התגעגנו אליהם..יצאנו ובילינו כל אחד עם החברים שלו...ודיברתי איתך בערך שעה לפני שכבר רצינו ללכת הבייתה..רצית לבוא לישון איתי...ואני רואה כבר שעברו מספר שעות מאז אותה שעה שדיברנו ואתה עדיין לא התקשרת או לפחות ענית לטלפון ...ואני מתחילה לדאוג ..ומנסה להבין למה אתה לא עונה? ואז מתברר בבוקר שעברת תאונת דרכים ...כי הנהג נרדם על ההגה ונכנסתם בעץ..ורק הנהג ניצל...ואתה ישבת מאחורה...באמצע ..ויצאת שדרך השמשה הקדמית..


וככה הלכת בלי לומר שלום או להתראות או נשיקה חיבוק משהו...והדבר שהכי עצוב או שמח כאן..שבעצם השארת לי את המתנה שאף אחד לא יכל להשאיר לעולם...


השארת לי תינוק קטן בבטן..זכרון ממך..ואין זכרון יותר טוב מזה...אז מאמי שלי אני מקווה שאתה שומע אותי מלמעלה ויודע שיש לך ילד בריא פה למטה ששומע כל יום עליך...והוא יודע מי זה אבא שלו...ולא יהיה לו אף פעם מחליף..אז תזכור שאנחנו אוהבים אותך ...אני והילד שדרך אגב קראנו אותך על שמך..והוא יונתן (יוני)...