ביום שתמות,אני אהיה האישה המאושרת...

לאהבה שלי,לשינאה שלי,לאכזבה שלי,ול..ניקמת חיי!!!


אחח..כמה שאני מתה עלייך,
אחח..זוכרת שהייתי בין זרועותייך,


ידעת תמיד לחבק לנשק,
גם שלי לא היה חשק,


אהבת אותי! אהבת מאוד!
הקסמת אותי,כבשת,מה עוד?!


ליטפת נישקת וחיבקת,
כעסת,בכית,סלחת,ונישקתה...


אמרת שתמיד ניהייה ביחד,
אמרת שאחייה בלי פחד...


הכל היה יפה-מושלם!
התלהבו מימנו,קינאו-כולם-!!!


עד שיום אחד אמרת 'די'
ולהיפרד לנו 'כדאי'...


אמרת שאני מציקה,
ויושבת עלייך כמו 'עלוקה'.


בכיתי ימים ולילות,
התחלתי להיסתובב בלילות!


רציתי למות! רציתי לברוח!
כי אותך לא הצלחתי לשכוח...


לא נתת לי הסברים ותשובות,
כולם היו בהלם!! דיברו עלינו רק טובות.


ואתה במקום זה הלכת עם אחרות,
ואני הייתי לבד בלי ספר ההוראות,


אני אוהבת אותך,
אך אם זאת-שונאת אותך!!


אני מברכת את אותו יום שהכרתיך,
ומקללת את אותו יום שהכרתיך,


אם היית יכולה להחזיר את הגלגל לאחור,
כניראה לא הייתי בכזה מן 'חור',


הלואי שתמות,תבין..כך אהיייה רגועה,
וזה פתרוני כך לי ניראה...


תיסלח לי אהובי!!שכך לך מאחלת,
אך מתי שתמות,אמות אחרייך...


                                                        חתום בנשיקה שמלאה שינאה ותשוקה ואהבה מחוכה!!!