האהבה שלי

לכל הבנות שקוראות אל תתפלאו מהתגובות הקיצוניות שרשומות פה, אני ממשפחה דתית וכל החברות שלי שבסיפור דתיות, (אני רק מסורתית).                                         


אני בת 15 והוא 18 ואני בת יחידה עם אחים והורים שכנראה קצת מאוד מאוד דואגים!!


"שיהיו לך חיים מושלמים בלעדיי" אני זוכרת.. זה הדבר האחרון שאמר לי.                       


זה התחיל לפני חמש וחצי חודשים בערך, היינו ידידים והתאהבנו, זה היה באיזה יום שכל החברה שלי נפגשו לעל האש אני הלכתי לשם ותכננו להיפגש, ישבנו ביחד מרוחקים מכולם בערך שלוש שעות. דיברנו, שתקנו, התחבקנו והכי הכי?מאז לא יצא לנו להיפגש עד סופ"ש, באותו יום נפגשנו אחרי בצפר אני עם חברה שלי הוא עם חבר שלו, התנשקנו התקדמנו לכיוון הבתים שלנו (זה היה אותו הכיוון) ואז נפרדנו כל אחד לבית שלו, אחר כך בערב נפגשתי עם חברות שלי..וסיפרתי להם שהתנשקנו וזה.. החברה הכי דתיה שלי לקחה את זה קיצוני והיא כולה התחילה לחפור לי על זה, אני שלא ידעתי מה אני רוצה מעצמי חזרתי הבייתה וכמו סתומה נפרדתי ממנו..המשכנו להיות ידידים (בכל זאת, לא רציתי להתרחק ממנו) אני אוהבת אותו והוא אותי אבל בשקט..אחר כך בחופש הגדול ישנתי אצל חברה שלי ונפגשתי איתו בלילה ליד הבית שלה כשהיינו צריכים ללכת, הוא לחברים שלו ואני לשלי, התחבקנו היינו צמודים מחובקים ועמדנו ככה חצי שעה בערך לא רוצים להפרד אחד מהשניה, עמדנו מחובקים הוא נישק לי את הצאוור "אני צריך לפצות על כל הזמן שלא ראיתי ונישקתי אותך" אמר לי, צחקנו, התגעגעתי לנשיקות ולחיבוקים שלו והכי הרבה למגע ולחום גופו, אם מישו היה רואה אותנו מהצד?! הוא היה בטוח שאנחנו חברים, אבל לא, לא היינו חברים, ולא התנשקנו באותה הפגישה כמו שהיה נדמה, בסוף הוא הלך לחברים שלו ואני לשלי כשאנחנו מבואסים שנגמר אבל שמחים שקרה =  .                                                         אחרי כמה זמן בערך קצת אחרי תחילת שנה אח שלי ראה שאני ידידה טובה מאוד של מישו בן 18 ואמר לאחים שלי השניים וכמובן להורים שלי, הם לא הסכימו לי שאני "יסתובב" עם מישו בן 18 כשאני רק 15 רבתי איתם ולא דיברתי איתם אבל ניתקתי איתו את הקשר.


הוא עד היום אומר שהוא אוהב אותי ויש כאלה שיגידו מה את מאמינה מה מישו בן 18 ימצא בילדה בת 15 וכאלה.. אני מאמינה לו כי אני אוהבת אותו וגם כי כמעט חצי שנה מאז שנפרדתי ממנו כשהיינו חברים ולא הייתה לו חברה אחת אפילו..                                             אני כל יום חושבת עליו בהתחלה הייתי בדיכאון "קל" ואחר כך רק בכיתי אבל אני לא ילדה של בכי, כולם מכירים אותי בתור ילדה שמחה, עכשיו?