סיפוק אהבתנו מתקרב לסיומו...

אני כותבת שוב ושוב מכתבים בשבילך אך אף פעם לא כתבתי באמת אליך אף פעם אחרי שכתבתי לא הרגשתי באמת סוף סוף משוחררת אז אני רוצה שוב לנסות ומקווה שהפעם זה היה כפי שאני רוצה...


לפני מספר ימים הבנתי כול כך הרבה , הבנתי מה שלא הצלחתי להבין המון שנים.. הבנתי שלא בוחרים במי להתאהב ושזה קורה כול השליטה שהייתה לך כבר אינה הבנתי שאי אפשר ללכת נגד הרגש כמה שתנסה ותרצה בסוף תמצא את עצמך אבוד ומאוכזב כי כשאהבה מגיע אליך היא משתלטת על כולך...


וזה מה שקרה לי וברגע שזה הגיע לא הפסקתי לנסות לשכוח הייתי עסוקה בלכאוב בלהתאכזב שכחתי שאהבה זה דבר נפלא... אך היום הכול שונה היום אני שונה הבנתי המון דברים שקודם לא היו ברורים...


כשראיתי בעינייך אך הכול נגמר, הדמעות אט אט כיבו את אהבתי.. רציתי רק לשכוח , לשכוח כי אף פעם לא הייתה שלי לשכוח כי הכאב עמוק בפנים.


אני מאמינה שהזמן עוד ימחוק את כל מה שבליבי ועכשיו נשאר רק לחלום שבקרוב העבר לא יחזור עוד לעולם.. היום נגמרו המילים נגמרו הדמעות ושמיים זועקים ואנחנו כלא מקשיבים..


אני לא כועסת עוד , אני לא מאשימה אף אחד גם לא את האהבה להפך לאט לאט אני מצליחה בפעם הראשונה להתפייס עם האהבה להבין אותה יותר.. כששתי עיניי הבינו שהסוף קרב ובא, לא היססו והורידו דמעה נצצו מכאב וגעגוע הרגשתי איך אני מתהלכת בין צלילי אהבה מרוקנת בפנים כול כך...


אך היום הכול אחרת הבנתי שלרצות לשכוח זה לא מספיק פשוט צריך לתת לזמן לעשות את שלו לתת ללב להחליט מתי הגיע הזמן לומר דיי לא הלך עוד נגד ליבי לא אכאב עוד.. רק ליבי יחליט מתי הוא מוכן ואולי זה יקרה רק אחרי שישבר אך אם זה מה שצריך כדי להבין אני מוכנה לשלם את המחיר..


אתה אף פעם לא תביט בי באותן עיניים ולמבט שלי נוסף כאב לא ברור אך הכול עובר וחולף וכך גם האהבה הזאת...


ואני לא מצאתי את אהבתי ,  היא אבדה לנצח.. רגשות כואבים בעולם של עצבות כי סיפור אהבתנו מתקרב לסיומו.


כך אני בוחרת לסיים את מכתבי במשפט "סיפור אהבתנו מתקרב לסיומו" המשפט מסכם את כול הרגשות כול המבטים כול האהבה שהייתה...


האם אני מרגישה הקלה ?! כןןן כי כתבתי בעודי חושבת על כול מה שהיה וחיוך עלה על פניי וזה הסימן לכך שאני כבר לא כואבת שהצלחתי להפנים ולהבין את האהבה!!!