פרובוקטור זול- פרק חמישי

והנה הפרק החמישי אחריי תקופה דיי ארוכה שלא כתבתי - עמכם הסליחה.


אחריי כמה חודשים שאיתן התאקלם בעבודה, מצא לעצמו דירה ואף למד לאהוב את הסביבה אך בשום פנים ואופן לא הסכים לכל העירום הזול שהתרחש מסביבו הוא קודם במרץ לצלם יחד עם אודי, הוא לא היה יותר העובד הזוטר, מצד אחד הוא שמח בשל הקידום והכסף מצד שני הוא הרגיש כאילו הוא בוגד בעקרונות שלו. הוא לא ראה המון זמן את דניאלה, פעמים רבות ניסה לחשוב מה איתה, איפה היא ומה היא עושה בדיוק עכשיו. "ילדונת פרח אהבה ילדונת... מותק מותק קצת הצידה כן, לא, כן! בדיוק ככה לא לזוז לא לזוז, יפה, יפה... יאללה בובה סיימנו" אודי סיים את את הצילומים שהתרחשו באותו זמן בסטודיו ובמקביל אליו צילם איתן דוגמנית צעירה וחובבנית, אודי תיצפת מאחורה וזרק פה ושם הערות לאיתן, איתן לא כעס, להפך הוא הקשיב לו ורחש לו כבוד "איתן אני חייב לומר, כל הכבוד אחי, יצא בוק איכותי לאנג'י" אודי הפסיק לתצפת על הדוגמנית שהצטלמה והביט במחשב על העריכה של התמונות , איתן חייך חיוך קטן והניח למצלמה הדוגמנית יצאה "להתראות איתן" איתן הניף את היד בתנועה קטנה "תודה, היא הייתה בעייתית בקושי זזה" אודי המשיך להסתכל והדליק לעצמו סיגריה, הוא הציע גם לאיתן אך איתן הניד ראשו לשלילה "טוב, חמוד, אני זז.. יש לי צילומי חוץ, יאללה ביי גבר"אודי טפח על שכמו ויצא מהסטודיו, איתן הוריד מצווארו את המצלמה הניח אותה על השידת מחשב ונשכב על מיטה ישנה וחורקת בעודו נרדם הוא שמע קולות והתנשפויות מחוץ לסטודיו, הוא קם מיד, מתוך פחד או סקרנות או שניהם ביחד, הוא פתח את הדלת האפורה והכבדה בזהירות הוא ראה בהרף עין בחורה גבוהה עם ג'ינס משופשף וז'קט פלנל משבצות חולפת במהירות על פניו, "וואט דה.." זה לא היה נראה לו הגיוני שמישהי תבוא למשרד סוכנות דוגמניות לא מתוקתקת מנעליי העקב עד השיער הגולש, הוא נשאר המום לכמה דק' אבל לא ליותר מידיי זמן, אנג'י הדוגמנית הצעירה והסוכן שלה הגיחו מהמסדרון הלבן, הוא רצה באותה שנייה להבריז להם ולרוץ אחריה, לראות מי זאת, הוא בא לצאת אחריה "היי, איתן, באת לצאת לאנשהו? צריך לעשות ליפייפיה הזאת כמה תמונות" הוא צחק בכבדות והציג את הנערה המבויישת, איתן הניד ראשו לשלילה "לא, לא, לא זיהיתי אתכם, מה נשמע אנג'י? אני איתן נעים מאוד, בבקשה" איתן פתח להם את הדלת והסתכל לראות אם הבחורה חזרה- אך לשווא. הדוגמנית הורידה את החלוק ונשארה עם בגד ים קטנטן, כל התמימות חלפה לה ביעף ובמקומה פרצה לה הנועזות והסקס ששידר גופה, היא התקדמה לעבר מסך ירוק ועץ ששימשו כתפאורה "היי, אנג'י חמודה, אל תתכופפי אל המצלמה יותר מידיי, זאת לא פרסומת זה בודי שוט, אני צריך לקלוט את הגוף שלך לא את הפנים, אולי תמתחי ותאחזי בענף הארוך שמשתלשל לעבר המסך הנה.. פה.. זהו." איתן הדריך אותה ולאחר כמה צילומים שבכלל לא התרכז באנג'י אלא בבחורה שחלפה על פניו לפניי כמה דק'. לאחר שעה וחצי הוא נפרד מהם לשלום והתיישב מול המחשב והסתכל בתמונות, הן יצאו גרועות "אוח.." הוא נאנח, הוא היה צריך אוויר, הסטודיו הוציא אותו מכליו, הוא הניח את המצלמה סגר את המחשב, נעל את דלת הסטודיו והתקדם לעבר הקפיטריה.


הוא התיישב בשולחן הכי פינתי שהשקיף על הכביש - ממש יופי של נוף, זה רק מזכיר לך כמה העיר הזאת מטונפת ומלחיצה. הוא היה צריך להירגע וניגש לדוכן המכירות "סליחה, סליחה!" הוא פנה למוכרת ולא ממש הסתכל עליה, אחריי פעמיים שקרא לה היא לא ענתה, הוא נקש בגבה ולפתע הבחין בחולצת פלנל משובצת...