מכתב התאבדות- מוקדש לאלוהים

אם הייתי מחליטה יום אחד להתאבד, אם הכאב הנפשי שאני סוחבת על כתפי מדי יום ביומו יום אחד היה פשוט בלתי נסבל((לא שעכשיו הוא לא, אבל אתם יודעים מה אני מתכוונת=  )) ולא הייתי יכולה יותר,


זה מכתב התאבדות שהייתי רושמת


" לא לאמא היקרה ולא לאבא היקר.. גם לו לך-כן אתה !שפגעת לי בלב שהתשת את חיי.. גם לא לך.. אלא לך אלוהים..בחרתי לסיים עם חיי הקצרים-עם המתנה "הכי נפלאה" שיכלת להעניק לי..


לו הייתי נשארת בעולם הכל כך כושל הזה- הייתי ודאי משתגעת.. למה?? כי הייתי מנסה להבין.. מה שאני עד היום לא מבינה- למה אתה מעניק לאנשים מתנה כל כך רבת עוצמה שנקראת חיים, אם בכל ה0-120 שנים שלהם הם יודעים רק סבל.. אמנם לא אצל כולם.. אבל גם לא אצל כולם הכל רעע! בכל מקרה..


בשלב מסוים של החיים שלי בדיוק בזמן ובמקום הנכונים- כשהייתי כל כך שבורה ממשהו שחשבתי שהיה אהבה-


שלחת לי אשכרה מ=ל=א=ך! שנכנס לחיים שלי בדיור כשהייתי צריכה אותו.. הכל היה מקסים לא הפסקתי להודו לך על הרגע שהפגשת בינינו והכנסת אותו לחיי...


אבל בשלב מוסים גיליתי ששלחת לי מלאך שמכר נשמתו לגיהנום ולא לגן עדן..הוא העדיף לפגוע בי ושלחק בי אבל המשכתי לאהוב אותו אחרי הכל הוא נשאר אותו מלאך מבחינתי..אלוהים.. אני סבלתי את כל המשחקים שלו.. עמדתי בכולם נאמנה ומסורה לו כמו כלב נאמן..


בסופו של דבר גם את המעט שנשאר לי- לקחת לי..


ועכשיו הוא המלאך גן עדן של מישהי אחרת.. שהיא פשוט תחליף שלי=..


אבל, וכאן אני מסיימת כי אחרי הכל מה שאני עומדת לעשות לא כל כך פשוט למרות הייאוש..


אבל אני מקווה.. שלפחות צד אחד יהיה מאושר פה..


וזה הוא - איתה..


אני לא מאחלת לאףא חד בכל העולם הזה- שיסבול מאהבה כפי שאני סבלתי.."


 


כן.. זה מה שהייתי כותבת לו הייתי מחליטה לוותר על כל הדברים האחרים- שבנתיים נותנים לי עוד איזשהו כוח להמשיך..


למה זה!?...


למה פאקינג ילדה בת 14 פלוס מינוס צריכה להגיע למצב שהיא מוותרת על החיים שלה כלכך מהר??..


איך כולם כל כך חזקים לידי!?רק אצלי בעיניים רואים כאב??...


לא רוצה לאהוב אותו יותר=[


רוצה לשכוח וזהו..


אבל קל לדבר..


קשה לעשות..


שיצאא לי מהראש כבבבבבבבבבבבררר!!!!!!!!!!


נמאסססס=..


=[


מה עושים!?..


איך שוכחים?...


אל תענו אפילו..


כי אי אפשר..