הסיפור המתמשך שלי (: פרק 3

פרק 3

קרן הביאה את הדיסקים והאלבומים של החתונה+חינה וכול מיני תמונות של ירח דבש
והעבנרו מלא צחוקים, זכרונות, קטעים מהחתונה.. היה ממש מצחיק וחסר.

"דקה אני חוזרת" היה לי שיחה ממספר חסום אז הלכתי למקום שקט יותר.

"מה אתה רוצה?"

זה היה רונן.

אחרי 3 חודשים אחרי שנפרדנו הוא מרים את הטלפון ומצלצל..

"למה ככה? סיימנו את זה יפה לא?"

"תקשיב, זה שסיימנו את זה יפה לא אומר שלא התנשקת איתה ולא אומר שלא כואב לי עדיין
..סבבה? אז אם אתה צריך משהו תגיד ומהר".

היה שקט..

"אני רוצה להיפגש איתך.. אבל אני רואה שזה ממש לא בראש שלך"

"לא ממש לא" אמרתי את זה בתוקפנות אבל עוד שניה התפרקתי ..

"מאוחר מדיי אני כבר ליד הבית שלך.."

"מהה??" הרמתי תקול "מזה ליד הבית שלי!?"

"אני פה ליד הדלת של הבית שלך.. רציתי לעשות לך הפתעה אבל אני רואה שאני יכול לקבל
את הדלת בפנים ככה שאני יעשה אחורה פנה.."

נרגעתי קצת..

"נוו תעשה לי רגשות כאלה ותלך.. כן בטח . אבל חכה שניה פה בחוץ, כל המשפחה שלי פה
ואני לא רוצה דרמות."

הלכתי לכיוון הדלת וכ"כ רציתי לצלצל אליו ולהגיד לו שיעוף! אני לא רוצה שכל הכאב
הזה יחזור אליי שוב.. אבל מצד שני ממש רציתי לראות אותו.

פתחתי את הדלת והוא עומד מולי, נראה כזה טוב שרציתי לקפוץ עליו ולנשק אותו בלי
סוף.. אבל ממש החזקתי את עצמי.

יצאתי החוצה וישבנו על הספות שבחצר שלי..חייכתי אליו חיוך מזוייף והתיישבנו.

שקט .היה בהתחלה מתח, הוא שאל מה קורה איתי ואיך בבצפר ואני שאלתי את אותה שאלה.
והיה שוב שקט.

"רק רציתי להגיד שוב שאני.." השתקתי אותו

"מה שקרה קרה! אל תצטער.. הצטערת מספיק. יאללה עבר, אני בטוחה שלא רק על זה אתה
חושב אז אתה לא חייב סתם להגיד.."

הוא קם.. "את לא יודעת מה עברו עליי בחודשיים האלה שלא דיברנו! אז אם את אומרת שאני
לא חושב על מה שקרה אז עדיף שאני יתחפף!"

הייתי בהלם!

"מה עבר עליך!? מה איתי? בך בגדו?? אני מאמינה שאם זה היה ההפך זה לא היה עובר
בשתיקה! נכון?? ומה כבר עבר עליך אם אפשר להבין!?"



הוא התקרב אליי לקח אוויר והתחיל..

"בימים הראשונים בקושי ישנתי, ניסיתי למצוא בנות אחרות כדי להוציא אותך מהראש שלי
אבל לא הצלחתי! .. את ידעת כמה היית אוויר בשבילי! וכמה שאהבתי אותך! ומה שקרה? אני
לא יכול להסבירר את זה.. אקסית שהיה לי איתה משהו זה פשוט משיכה.. היא נישקה אותי
ומשום מה לא יכלתי להתנתק! אני מצטערר ואני נשבעתי לך שזה לא היה משהו כזה רציני!!
זה לא שאני אוהב אותה או משהו! מצידי שתתפוצץ באלוהים אני לא יכול לוותר עלייך!"


"סתום!!! בסדר?! אל תזיין לי תמוחח!!" התחלתי לבכות כבר

"אהבתי אותך כמו שאפחת לא אהבה אותך!!! אפילו השרמוטה הזאת!! ואתה ידעת את זה! כמה
פעמים דיברתי עם ידידם שלא אהבת ועשית לי פרצופים על זה וקצת התרחקתי רק שתארה כמה
אני אוהבת אותך ואתה אומר לי תחרא הזה??? תעוף מפה אני לא רוצה לראות אותך בחייים
טוב? למה באת בכלל?? לעשות לי רע על הנשמה?! יאללה עוף"

והתחלתי לדחוף אותו לכיון השער.

הוא נעמד חזק בלי שאני יוכל לדחוף אותו אפילו ותפס אותי בפנים "אני אהבתי אני אוהב
ואני יאהב אותך תמיד ולא יעזור לך מה שתגידי בסדר? ולא יעזור מה שקרה..שתדעי איך
לסלוח לי תדברי איתי"

הוא נתן לי נשיקה ארוכה בשפתיים שלא יכלתי להתנתק והוא יצא..

עמדתי שם כמה דקות ורק בכיתי.. פתאום אחי יצא מהבית משום מקום וראה שאני בוכה וחיבק
אותי.. הוא לא שאל כלום רק חיבק אותי.

הוא הכניס אותי בשושו הביתה בלי שיראו שבכיתי, עלינו למעלה.. הוא תף לי את הפנים
הביא לי כוס מים ורק אחרי שנרגעתי הוא שאל מה קרה וסיפרתי לו הכל.

אח שלי אהב את רונן, הם היו חברים ממש טובים וזה הזוי שזה קורה.

אח שלי מאוד בררן עם החברים שלי, ולפעמיים זה מה שהרס לי גם.

הוא חיבק אותי "אני חושב שאת צריכה לסלוח לו.. הוא בנאדם טוב והוא הוכיח את זה
הרבה! ובגלל מעידה כזאת אני חושב שאת צריכה לתת לו עוד הזדמנות, לפחות עוד אחת!"
הקשבתי למה שהוא אמר לי וחשבתי על זה.. אבל לא הייתי עדיין בשלה לעמוד מולו אחרי מה
שקרה.

הלכנו לעשות סיבוב בשכונה והוא עדכן אותי על כל מיני דברים שקרו לו בצבא והוא סיפר
לי על נטע-לי החברה החדשה שלו וככה עברו להם 3 שעות של דיבורים.

כבר היה 6-7 בערב.

הזמנו לנו סרט עם אמא ואבא הזמנו פיצה והיה ערב רגוע.

ב2 ככה עפתי לישון..



..

אני מקווה שאתן נהנות מהסיםור.. כי אם לא אני רוצה תגובות או משהו שאני ידע מתי
לחתוך..;

אוהבת: ]