הסיפור המתמשך שלי (: פרק 2

נפרדנו לדרכנו ונכנסנו לכיתה.

הבנות נכנסו קודם ואני אחרונה, באתי ללכת לשולחן שלי, הקטנטן שלי ואת מי אני רואה
יושב שם?

נו כמובן..כמה צפויי הא?; ]

את הכנראה הילד החדש וההורס שעליו דיברו.

הוא היה עם קוקי קטן בלונדיני שתני, עיניים ירוקות עדינות, שחום [נראה גולש כזה..]
ג'ינס וחולצה לבנה, ילד יפה.

גם אם אתה כזזה יפה.. מאיפה החוצפה לשבת לי בשולחן? ;]

עמדתי מולו והוא מסתכל עליי עם העיניים הגדולות והיפות שלו ומחייך

"חיים אתה יושב במקום שלי" ונתתי חיוך קטן, הוא הסתכל לכל הכיוונים וראה שאין לו
איפה לשבת, לא היו עוד שולחנות ריקים וכמעט כולם היו תפוסים, וממש כאב לי הלב עליו
שהוא יצטרך לשבת ליד השמן הזה שכל היום רק מפליץ!

"טוב נתחלק על השולחן הפיצי הזה, מה אני יגיד לך" [ זה מהשולחנות של החצי?
הקטנטנים? בקושי בנאדם נכנס לשם, לא הייתה לי ברירה ולקחת אותו כי לא היה משהו אחר
ביום הראשון.. ].

"אני ידאג שיכניסו לפה עוד שולחן" אילנה אמרה.

והתחלנו את השיעור.

שמתי לב שהוא כל שניה מסתכל עליי, מעביר עיניים קצת על חברות שלי, בחן את כל הכיתה.

פתאום הוא השחיל לידי איזה מכתב "את אח"כ צריכה להכיר לי קצת אנשים ;)"

הסתכלתי עליו חייכתי ורשמתי לו שבכיף.

שהיה צלצול לעבור לכיתה אחרת ולמקצוע אחר הוא לא למד איתי באותה כיתה..

ואז התברר לי שהקול שלו יפה כמו איך שהוא נראה "לאן אני צריך ללכת?" הסברתי לו
ונפרדנו לשלום.

מה שמוזר? זה שלא שאלתי אותו איך קוראים לו.. ואין לי מושג איך הוא ידע את השם שלי.

תאמת? הייתי קצת מוקסמת ממנו אבל הרגליים עדיין היו באדמה! כולה גבר..

כל המשך היום לא ראיתי אותו, אני הייתי בפינה שלנו, עם החברה, סיגריות ענייניים
ואותו לא ראיתי עד סוף היום.. התבאסתי.

כשבאנו לעלות על מונית ראיתי שהוא תופס אותה מהתחלת הרחוב, והיה בי אושר.

עלינו על אותה מונית שלו והוא קלט אותנו וחייך.

"נו איך הבצפר שלנו? נכון על הפנים?" אשל המהמממת הזאת התחילה לדבר איתו.

[ אשל= בין הילדות היפות שהכרתי! בלונדינית עיניים כחולות בהירווות, שער גולש ממש
ארוך כוסית על.. אבל מה? תמיד יש תמשהו שהורס.. וזה היה האופי שלה! היא אחת כזאת
שתדבר עם בנים והכל ואז היא תתחיל עם הבטחון יתר שלה שלא תמיד הגברים אוהבים.. היא
אוהבת להתווכח ולהראות שהיא הצודקת! וזה מאווד לא אהוב אצל הבנים, הם אלה שצריכים
להיות הצודקים ;) ]

ראיתי שהוא מסתכל עלייה ומחייך בצורה מהופנטת אז הבנתי שאם איפשהו נדלקתי ופיתחתי
איזה ציפיות או משו? לפרוש! ראיתי איך הם מדברים וזורמים.

דיברנו עוד כמה דקות טובות ואז הוא ירד מהמונית.

הוא אמר שלום לכולם וירד מהמונית,הייתה דממה!

"אני מאוהבת" אשל אמרה בקול מרחף וכולנו הסתלבטנו עליה.. "נו יש לך פה הזדמנות
נשמה" אמרתי לה "כן.. אני עוד ישיג אותו" קרצה וירדה מהמונית.

כל אחת ירדה מהמונית בתור שלה ואני כמובן אחרונה עם המחשבות.

מאז שנפרדתי מרונן [החבר הראשון שהיה לי איתו ממש קשר רציני ] אני ממש מרחפת בקשר
לבנים..

אני לא ממש יכולה לראות את עצמי עם מישהו אחר.. הראש פשוט לא נותן! לא מבינה..

בקיצור התקדמתי לכיון הבית וראיתי כמה מכוניות שחונות ממש ליד החנייה שלנו ולא
הבנתי מי הם.. ניסתי לראות אולי אלה דודים או משו אבל לא זיהיתי.

נכנסתי הביתה ואני רואה את שני האחים הגדולים שלי, המדהימים שלי!

את קרן ושלומי.

קרן אחותי הגדולה בת 25 נשואה לאשר –זוג מושלמים!

ושלומי בן 19 חייל מדהים+חברה מדהימה- זוג יפיפיים .

קרן עברה לגור עם בעלה בקריית השרון ולא ממזמן הם חזרו מירח דבש באיטליה ושלומי כבר
לא גר בבית, הוא השכיר דירה עם חברים שלו ולא ממש רואים אותו בזמן האחרון , גם בגלל
הצבא.

קפצתי עליהם בחיבוקים ונשיקות והתיישבנו בסלון.

קרן הביאה את הדיסקים והאלבומים של החתונה+חינה וכול מיני תמונות של ירח דבש
והעבנרו מלא צחוקים, זכרונות, קטעים מהחתונה.. היה ממש מצחיק וחסר.

"דקה אני חוזרת" היה לי שיחה ממספר חסום אז הלכתי למקום שקט יותר.

"מה אתה רוצה?"





..