גולשים כותבים רשת האהבה 💬 פורומים 💕 הכרויות
דף הבית
שירי אהבה
מכתבי אהבה
מדריכים
סיפורי אהבה
פתגמים
💕 מי באהבה 0
אין גולשים מחוברים כרגע... 💝
אהבה - אתר האהבה הישראלי
« חזרה לסיפורי אהבה
📚 סיפורי אהבה

הסיפור המתמשך שלי (: פרק 1

👁️ 1,194 צפיות
💬 2 תגובות
סיפור שלי (:

פרק 1



לפני שאני יספר את הסיפור שלי אני רוצה קודם לספר על עצמי ומה הולך להיות בסיפור..

הסיפור עם שמות בדויים ככה שאם יהיו קטעים עם שמות או טעויות.. תבינו:]

זה סיפור אמיתי שלי שעדיין לא ממש נגמר אז כנראה שאני ימשיך את הסיפור שלי ביחד
איתכן.. הסיפור מתחיל שאני בת 15 בערך ונמשך עד עכשיו.

קוראים לי קסם [שזה השם האמיתי שלי] אני גרה בנתניה בת 17 וחצי, עיניים דבש שער חום
מתולתל וזה מה שאתם צריכים לדעת חח.. אז נתחיל..



עלינו לכיתה י', איזה כיף! לעלות לתיכון ליד כל הגדולים להרגיש קצת את הסוף, אפילו
שעומדות לפנינו עוד 3 שנים קשות,מתישות עם מלללא בגרויות מגנים ומורות חופרות.

כרגיל, עמדו קבוצות קבוצות ברחבי התיכון כל אחד עם החברים חברות שלו, מסתכלים
מתעניינים ומחכים [או שלא חח] לצלצול כדי שכולם כנסו לכיתות לראות את כל החברה
שהולכים להיות איתו בכיתה.

נכנסתי עם כמה חברות טובות שלי- רותם, אשל מאיה ונועה וציפינו לראות מה מהידידים
שאמרו שהם איתנו בכיתה.. והסתבר שלא שהעבירו אותם כיתה. נורא התבאסנו כי כבר תכננו
על כל הסתלבט ועל כל החינגה שנעשה למורות בכיתה.

נכנסנו לכיתה וראינו כמה חברות [ של שלום שלום] וגם כמה ידידים כאלה.

נרגענו שלפחות יש לנו קצת נורמאליות בכיתה.

המורה נכנסה הכירה את עצמה קראו לה אילנה זילברמן מורה בלונדינית מבוגרת עם חיוך
חמוד וקול שהתברר רק אח"כ שהוא באמת שלה.. וקול ממש אבל ממש חופר!

העברנו שעה של כל מיני משחקים כיתתיים והכרויות וכל השטויות של תחילת שנה..

והיה לנו עוד שעתיים עם כמה מורות חדשות שהגיעו והציגו את המקצועות ומה שהולך להיות
השנה..

והביתה (:

אפילו שלא היה לימודים וכל החפירות רצינו להגיע כבר הביתה! רק החזרה לבית הספר גרמה
לנו רע.. איכס בית ספר חח.

אני והחברות הלכנו לתפוס מונית הביתה, והתחלנו לדבר ולרכל על כל הילדים המוזרים
בכיתה שלנו או על סתם ילדים שראינו ברחוב.. כן אנחנו מה"אלה"..

עלינו על המונית וראינו עוד חברה קרובה לא מהבית ספר שלנו, שמחנו לראות אותה
והתחלנו לערב אותה בקשקושים שלנו.

"שמעתי שהולך לבוא לבצפר שלכם איזה אחד חתיך אש" שקד עצרה לכולנו תנשימה חח

בבית ספר שלנו אין מציאות! ככה שתוספת כזאת ממש תועיל לנו.

"מאיפה לך גברת לא קשורה? " אשל קפצה "אני יודעת הכל כפרה.. יש איזה אחת בכיתה שלי
חדשה שהיא ואח שלה עברו מאשדוד לפה וגם לה לא חסר, אז כנראה שיש אמת בשמועות"

"למה הוא לא לומד איתה שם?" נועה שאלה "כי יש לו שמה כמה חברים אנערף.. לא מבינה מה
הולך איתם.. בקיצור אני יורדת פה אז שיהיה בהצלחה מחר ותודיעו לי מה קורה הא? "
קרצה וירדה מהמונית..

תאמת שזה לא ממש היה בראש שלי כי רק באותה תקופה סיימתי קשה שהיה חצי שנה או יותר
עם אחד שחשבתי שהוא אהבת חיי אבל כנראה שלא..:

והוא עדיין היה לי בראש זה דבר שלא עובד בקלות אפילו שעברו כבר חודשיים שלוש..

הבנות אמרו שזה יכול לעשות לי רק טוב אבל לא ממש האמנתי בזה, וגם כל הדגות פיראנה
שיש לנו בבית הספר לא יתנו לו להסתכל על אפחת שאלו לא אחת מהן.

כך אחת ירדה מהמונית בתור שלה ואני נשארתי קצת לבד עם מחשבות.

הגעתי הביתה בסביבות 12 וחצי והייתי עייפה אש!

ישנתי מאוחר והתעוררתי מוקדם היום בבוקר.. לא הולך לי טוב עם הצבפר הזה..

נכנסתי הביתה עליתי לחדר ודפקתי חרופ עד 4 ככה וזה בזכות אמא שלי שהעירה אותי, כי
אם היא לא הייתה עושה את זה הייתי קמה מחר בבוקר.

קמתי התקלחתי הלכתי לאכול לי איזה משו וראיתי טלביזיה בסתלבט.

"בואי נלך לעשות קניות" אמא שלי הפצירה! אמא שלי היא חולת קניות.. תביאו לה כסף היא
לא תקנה משו לבית.. היא תלך לקנות בגדים! לא רק לה.. בעיקר לנו! אבל זה השריטה
שלה..

ואני? אני לא מתנגדת.. אני מקבלת את השריטה שלה בברכה (;

אז קפצנו לקניון ארנה וקנינו כל מיני חולצות ג'ינסים תיקים והרבה שטויות, וככה
הסתיים לי היום הראשון. בהמון כיף והנאה.

חזרנו הביתה ככה ב9 וחצי עדיין הייתי עייפה, נשנשתי משהו והלכתי לישון.

7:00 –שעון מעורר..סעמק! שנה שעברה החלום הכי גדול שלי היה לשבור אותו.. וצערי אני
צריכה אותו עדיין..באס:

קמתי שמתי עליי את הג'ינס סקיני הכחול כהה היפה שלי שקניתי אתמול עם חולצה של
–בצפר..צהובה ועקב לבן. [כן.. אני הולכת עם עקבים לבית ספר.. מה אני יעשה? אני מטר
56 אני צריכה משו שירים אותי קצת ;] ]

ארגנתי תיק צלצלתי לבנות, התאפרתי הסתרקתי התגנדרתי ויצאתי לשלום.

עליתי על המונית ושם פגשתי את הבנות ..ואז נזכרנו כולנו שהיום הוא בא! חח מה עשינו
ממנו כבר.. איזה סלב שאלוהים יסלח...

ישבנו באיזה פינה בבית הספר רחוק מהמורים ועישנו את סגריית הבוקר שלנו.

[עוד פרט קטן עליי.. כן כן אני גם מעשנת..מנסה להיגמל], שאליה הצטרפו כמה מהידידים
שנעלמו לנו מהעין בכיתה. הם סיפרו שהעבירו אותם מעיוני לאתגר והם ממש התבאסו אבל זה
מה שקרה.

הרצנו קטעים מהחופש ועל סתם דברים מצחיקים שראינו בכללי ואז הדבר היחיד שיכול להרוס
לך את הבוקר..הצלצול.

נפרדנו לדרכנו ונכנסנו לכיתה.

הבנות נכנסו קודם ואני אחרונה, באתי ללכת לשולחן שלי, הקטנטן שלי ואת מי אני רואה
יושב שם?



...

💬 תגובות (2)

אנונימי 2006-02-25 14:27:11
ממש אהבתי את המכתב הזה....
גם אני הרגשתי שזה מה שאני מרגישהה.. הרגשתי שזה יצא לי מהלב למרות שלא אני רשמתי את המכתב הזה..
תמשיכי לכתוב יש לך את זה!
ילדתהפרחים 2006-02-25 12:03:38
כמה את צודקת בשיר שלך.. אני בדיוק אבל בדיוק מרגישה אותו הדבר... אם הייתי כותבת את זה לא הייתי יכולה לתאר את זה יותר טוב ממך...

ברוכים השבים!

התחבר לחשבון שלך באהבה

שאלת אבטחה למניעת ספאם
או התחבר באמצעות

הצטרף לאהבה

יצירת חשבון חדש

3-25 תווים, ללא רווחים
גיל מינימום להרשמה: 13
שאלת אבטחה למניעת ספאם
לפחות 6 תווים
או הרשם באמצעות

שכחת סיסמא?

נשלח לך קישור לאיפוס