עוד מכתב בישבילך...

רק רציתי שתדע שרק איתך..


אני יכולה לשמוח גם כאשר עצוב לי..


אתה האדם שנותן לי לצחוק כל היום, ולבכות בלילה..


כמה טוב לי איתך, כמה לא - בלעדיך..


הדיכאון, שתמיד מודגש כאשר אני רחוקה ממך,


השמחה, רק מלראות אותך.


 


אתה לא מבין עד כמה אתה חשוב לי,


עד כמה שאני דואגת לך כשאתה לא מגיע..להיות כאן, לצידי..


עד כמה אני רוצה לחבק אותך כל הזמן, כל פעם שאתה נותן לי את הכוח להמשיך הלאה..


עד כמה אוכל לאהוב אותך כאשר אתה בכלל לא מודע לכך?


 


לפעמים אני רק מבקשת מעצמי.."תשכחי ממנו"..


לפעמים אני דורשת מעצמי יותר מדי..."תלכי מכאן, תחזרי כשהוא לא יהיה כבר.."


ואני שותקת, אני לא יכולה יותר..


אני מתרחקת..ולבסוף, מתקרבת..


אני שוכחת ממך - ולפתע אתה מופיע בחלומות - ושוב נזכרת..


 


אני שונאת אותך, חושבת על זה...מהרהרת...


ומגיעה למסקנה שאני אותך..רק אוהבת.


נותן לי את ההרגשה הזו - להיות מאוהבת.