האם זו אהבה ?! .

אנחנו יושבים ביחד , אני לידך ... ישר תוקפת בי מחשבה ואני לא מבינה ,


נועם מסתכל אלי אנחנו צוחקים הולכים מכות , מדברים ,


הידיד הכי טוב , הכול טוב אין שום דאגות ושום בעיות ,


אני לא מקנאה ...ומבולבלת נורא, ובבואת אחת אני לא מבינה כלום וזה כול כך משגע ,


שבלי פשוט שהכול יחזור להיות כמו אתמול ,


הידידים הכי טובים ....


מחשבות עוברות ולא מפסיקות , מתגעגעת ורוצה אותו איתי כול כך קרוב ,


ואני עדיין משכנעת את עצמי , הוא לא בשבילך אתם לא מתאימים ,


ונועה החברה הכי טובה ..משכנעת אותי תנסי לדבר איתו אבל את עקשנית ,


וכך עברה חצי שנה ,את מחליטה לדבר איתו ,


וכשאת לידו את מרגישה שהוא ידיד שלך ולא רוצה אותו כמשהו אחר , ואת לא מבינה מה עובר אלייך  , את באה אליו ויושבת לידו , מסתכל אליך. את אליו ..הלב שלי פועם ואני מתחילה לדבר ...נועם תקשיב אני חושבת שאני מרגישה אליך משהו  אחח איזה הקלה בראשי אומרת , מחייך חיוך חמוץ ..אני ידעתי את זה , אבל אנחנו לא מתאימים את לא בשבילי ..... ובאותו רגע אני מבינה עד כמה אני מפגרת אבל גאה בעצמי , איך יכולתי להתקרב למישהו שלא מעריך אותי ... ודמעה מטיילת על פני ...ורוצה להיעלם , אבל הכול לטובה נכון .