איך שהסורגים הפרידו בינינו-חלק 51

עשיתי סיבוב לבית חולים שוב לראות מה העניינים גם אחי וסיון היו שם.. ואז נסעתי חזרה לבית שלי.. ולהפתעתי חיכה שם..... שי... נבהלתי כשראיתי אותו בתוך הבית..
"איך ניכנסת!?" ישר שאלתי...
שי:"אליאב הביא לי מפתח.. חיכיתי לך.."
אני:"מאמי דקה אני חייבת פיפי ונדבר חח טוב?"
שי:"טוב כפרה"
חזרתי ואז הוא אמר לי:"עכשיו אף אחד לא יוכל להפריע לנו לא אחותי לא חברים שלי.. לא רותם.. רק אני ואת.." חייכתי אליו ושמחתי לשבת לדבר איתו.. סוף סוף.
התחלנו לדבר והוא מספר לי כמה הוא מאוהב בי ורוצה להיות איתי.. "את שינית אותי" אמר לי... ואני רק שותקת ומקשיבה ובאלי לחבק אותו בכל הכוח ולנשק אותו עד שלא יהיה לו אוויר... אמרתי לעצמי...
זהו ברוך השם זה הסוף עכשיו אני יתחיל איתו קשר חדש נהיה זוג רציני נגמרו המשחקים.. אבל ככה חשבתי לעצמי... איך אומרים ?
תמיד כשמשהו טוב מגיע.. תמיד מגיע גורם שמפריע.... ואז שי קיבל טלפון... משירלי......................  ישר זזתי מעליו... ולא הבנתי מה פשר מהמשמעות.. היא דיברה כל השיחה ושי שתק.. לא שמעתי מעבר לקו השני מה היא אמרה.. שמעתי רק קולות כאלה.
שי נשמע מודאג כזה ואמר לה:"מה?? את בטוחה?? מתי?? טוב ביי" שי התסתכל עליי וישר אמר לי:" שימי מהר נעליים את באהה איתי יאלה עדן זריזז" לא שאלתי שאלות הבנתי שקרה משהו....
תוך שניות הייתי מוכנה ירדנו למטה התנעתי ונסענו!!!
בדרך.. "לאן שי?" שי:"כיוון נתניה קודם אחרי זה ניראה" אני:"אתה לא רוצה להגיד לי מה קורה?"
הוא נאנך ואמר לי... "הבלאגן לא מפסיק.." הבנתי שלדבר ממש הוא לא יכל אבל נסענו לכיוון נתניה ואבא שלו אריה.. חיכה לו שאיזה מקום.. אני אמרתי שלום ושנארתי באוטו.. "חכי רגע כפרה עלייך אני תכף בא" ראיתי אותם מתלחששים ומתסודדים ביניהים ובדרך מסתכלים לכל הכיוונים..
ידעתי שהכל קשור לשיחתה טלפון שקיבל משירלי.
אחרי 7 דקות בערך התקרב אליי אבא שלו ואמר לי באוזן בזמן ששי לא רואה כי הוא עסוק בטלפון:"עדן, תקחי את שי הבייתה שלא יסתובב תעמדי על זה" הסתכלתי עליו ואמרתי:"זה לא יהיה קל.. אבל אני ינסה"
שי:"יאללה אבא ביי נדבר, עדן תקשיבי עצרי רגע בצד בפנייה שמאלה" עצרתי כמו שהוא ביקש והוא התחיל לספר לי... "יש באלגן היו דקירות וזה בן חברים כפרה במישהו ויכולים להקשיר אותי לסיפור הזה במהירות המשטרה ישר תחפור תמוח" נשפתי החוצה את כל הסרט החוזר הזה ואמרתי לו:"מה שי? מה עכשיו מה נעשה?"
שי:"אל תדאגי נו, אני צריך שתהיי איתי" אני:"נו באמת ניראה לך שאני יעזוב אותך יא מפגר.." הוא המשיך לספר לי הכל מה נעשה וכו' (העדפתי לא לפרט את כל השיחה כמובן מטעמים אישיים)
אני:"אז יאללה שי בוא נלך אליי הביתה תרגע שלא יראו אותך בסביבה"
שי:"עדיין לא. יש לי עניין לסגור וגם לזה את באה איתי"
אני:"אתה בטוח?"
שי:"כן תסעי ישר בינתיים אני כבר יגיד לך איפה לעצור"
עצרנו מתחת לבלוק מפואר.. גבוה מאוד ולמטה היו חבורה של איזה 6 צעירים... שי אמר לי:"בואי תרדי איתי"  אני:"לא מה פתאום אני מחכה לך פה" שי:"בואי נווו" לבסוף ירדתי איתו והתביישתי קצת הם ישבו על חומה.. 6-7 בחורים ובחנו אותי מכף רגל ועד ראש... שי אמר שלום לכולם.. מסתבר שהם היו חברים שלו אני כבר חשתי
לעצמיש הוא הולך לריב.. אבל בעצם הוא היה המגשר.. פחדתי מאוד שתבוא משפטרה ותעצור מישהו אבל למזלי הבנתי מהשיחה ביניהם שאפפחד לא ראה ולא הלשינו ואחד מהם בבית חולים והכל בע"ה יסתדר.
אחד מהם אמר:"מה שי מי זו?" שי:"זאת חברה שלי, עדן"
"נעים מאוד" אמר אחד מהחבר'ה... והשאר חייכו אליי.. אחרי כמה דקות...... אתם יודעים מי בא? אבי זה שאז היה עם שי והכרתי אותו .. החתיך שהייתה לו חברה בשם רעות.. הוא זיהה אותי מרחוק ואמר:"עדן מה קורההה?" שמחתי לראות אותו הוא נתן לי נשיקה בלחי הסתכל על שי וחייך אליו חיוך ממזרי .. אחרי שנייה בא אחריו בן דוד שלו.. אדם.
שי נעשה עצבני פתאום ולא רגוע הוא אמר בחציי מילים:"כוס אמק השרמוטה הזה.." הסתובבתי לראות תבחור.. הוא היה דומה קצת לאבי רק שלאדם היה גלח.. שמעו הוא ניראה בן זונה... אין מה לדבר בכלל חתיך.. סקסי הכל אחד כזה שעושה הרבה רעש.. היה יותר ילד .. פחות מכולם, בן 19 וחצי 20 הסתכלתי על שי כזה בכוונה להבין למה הוא מקלל וכל זה...
אבי:שי שמע אחי עזוב עכשיו לא מתאים"
שי:"ברור שלא מתאים"
נישארנו שם בדיוק עוד 6-7 דקות.. כי שי היה רותח... אדם ממש לא הפסיק לבהות בי.. בשיא חוצפתו.. אז שי קפץ ואמר:"יאלה בואי" עלינו לאוטו ואדם בחן מכף רגל ועד ראש.. ראיתי שכולם מסתכלים עליו וחלק אומרים לו בשקט אמרות של דיי מה אתה דפוק וכו'.
שתקנו קצת בנסיעה.. לא רציתי להטריד אותו ידעתי שאם הוא ירצה הוא יספר לי קפצנו לבית שלו שזה היה שנייה מנתניה ישבנו בחוץ הייתה לו בריכה ענקית יפה ואז הוא התחיל לדבר איתי....
"עדן.... בחרת להיות איתי.. אני מבטיח לך שאני יעשה אותך מאושרת... את הבחורה היחידה שיודעת את כל הסודות שלי, אני סומך עלייך בעיניים עצומות, את תשארי איתי לא משנה מה נכון?"
הבטתי בעיינים שלו שרק חיכו לתשובה... החזקתי לו את היד ואמרתי:"אל תדאג שי.. אני איתך בהכל" הוא חיבק אותי חזק ואמר לי:"אני אוהב אותך יאללה..." לאט לאט שי ניפתח אליי בלילה ההוא והחליט.. בעצמו, שזה הכי חשוב לספר לי מה הסיפור שלו עם אדם.
"אני לא אוהב אותו עדן נשבע לך זה ילד פוזה, הוא מן בחור כזה שלא מפחד מכלום אבל מה.. בצורה של מניאק"
אני:"ומה הקטע שלך ספציפית היה איתו?"
שי:"תראי של אבי אני חבר טוב והם בני דודים, אבי זה כמו אחי אבל חלק מהשפחה שלהם אני לא מוכן לסבול אפילו שנייה זאת שנאה מתמשכת.. לא מסתדרים רבתי איתו פעם באיזה מועדון ומאז.. כל פעם לא ראיתא יך הוא הסתכל עלייך?"
אני:"ראיתי.. אבל זה שטויות שי תאמין לי הוא בסה"כ ילד.. בן 19 וחצי 20 מזה בכלל גיל ההתבגרות עוד של הבחורים הטובים חחחח"
שי:"כן אהה יאלה עזבי מה אני מתייחס כמו איזה ילד.. עוד שנייה והיינו שוב רבים, תגידי.. איך ניראה לך רותם יגיב?"
אני:"וואלה לא יודעת מאמי אני מקווה שיהיה בסדר אנשים יתרגלו.. ואחותך? ושירלי?"
שי:"אני מבטיח לך למנוע כל סצנות ששתיהם יעשו אני מכיר את זה"
אני:"שי.. תמיד רציתי לשאול אותך.."
שי:"מה מאמי?"
אני:"שירלי.. מה הסיפור איתכם?"
הוא נשף החוצה את כל האוויר שהיה לו והתחיל לספר..
"תראי... שירלי זה סיפור מגיל 16 ושנמשך כמה שנים.... זה נגמר מזמן לא מתאים היינו רבים כל הזמן.. קשר של שנים זה קשר שקשה לנתק את יודעת פה טלפון שם טלפון.. שוב פעם מבקשת סליחה ואחרי זה אני.. שמעת על זה וכו'.
בקיצור משהו שמת כבר ממזמן מבחינתי זה נגמר ואני שונא לדבר עליה..."
הרגשתי על שי שהוא ניתרע מלדבר על שירלי אז החלפנו נושא... המשכנו לדבר על כל מיני דברים וממש נהניתי הרגשתי את החיבור...
אני:"מחר נטלי ורום משתחררים תבוא איתי?"
שי:"כן אני יודע תלכי את לבית חולים יש לי סידור אחרי זה אני יבוא אלייך הביתה"
אני:"טוב מאמי בסדר"
פתאום מצאנו את עצמנו במן שקט כזה... נשמע רק הצרצרים וקולות של לילה מבחוץ...... הוא התסכל עליי ואני עליו.. וחייכתי.. פתאום הוא בא אליי ונישק אותי כמו שלעולם לא נישקו אותי!
זה היה אחד הרגעים המדהימים, אי אפשר לתאר את ההרגשה.. זה כמו לעוף גבוה לשמיים בבת אחת!
זה היה לילה מושלם.... ומן הסתם..... נירדמתי אצלו......... אופס...... זה לא היה התכנון!