אלוהים... כמה אני אוהבת אותך...

איתי שלי היקר,


אני פשוט לא יכולה יותר עם הכאב הבלתי נסבל הזה....


אני אוהבת אותך כל כך יותר ממה שמילים יכולות להכיל! איך כבר חודש אני בלעדייך?! לא חיה, פשוט כלום... מסתפקת בלילות של כאב לצידך, מסתפקת בזה, כי זה מה שיש לי ממך בינתיים. אני לא יכולה יותר לבכות, לא יכולה יותר להישבר, זה כל כך כואב...


אני לא מסוגלת ולא רוצה להשלים שהכל נגמר, אני יודעת שאתה עדיין מרגיש ומתגעגע, אחרת לא היית חוזרת גם בלילות, ולא היית מתקשר, ולא היית מביט בי באותן עיינים שאני כל כך אוהבת מלאות באהבה, ולא היית בוכה ביחד איתי כשכאב כל כך....


אני רוצה לחזור ולאהוב אותך כי זה הטעם היחיד בחיים שלי... אני רוצה לצעוק- אלוהים כמה אני אוהבת אותך!!!!!!!!!!


איתי שלי תחזור אליי, אל תשאיר אותי פה לבד, אל תברח כי קשה לך, אני תמיד פה לצידך, תמיד היינו החברים הכי טובים ואנחנו גם נישאר כאלה לתמיד, לא משנה איפה נהיה!! אז תחזור אליי ותושיט לי את ידך וקח אותי מפה, מהמקום הרע הזה שמלא באנשים קנאים, שמלא בשקרים, קח אותי איתך למקום שנוכל שם רק לאהוב, בלי לפחד, בלי לכאוב....


בבקשה רק תגיד לי שזה לא נגמר עדיין, תחזיר לי את החיים, כמה עוד אוכל לבכות ולכאוב אותך, ובגללך?!


אני כל כך מנסה להמשיך הלאה בחיים שלי, אבל אני פשוט לא רוצה! לא משלימה עם זה שהכל נגמר! אני לא מאמינה בזה שזה נגמר! אני לא יכולה להמשיך הלאה, אני ריקה, והריקנות הזאת ייותר קשה מהכל.... אני מרגישה שאין לי טעם לקום בוקר, ובלילה כשאני הולכת לישון אני מתפללת לאלוהים שלא יתן לילהתעורר בבוקר, אלא אם אתה תהיה פה לצידי....


הימים בלעדייך עוברים כמו נצח, והדמעות שורפות, משאירות לי צלקות.... ואם לא תחזור הן לא ירפאו...


רק אל תעזוב אותי פה לבד אהובי, אני אוהבת אותך כל כך שזה מטורף... מלאך שלי, אל תשבור לי יותר את הלב, כי יבוא יום ואני אתייאש בלעדייך, ואני ירצה לשים קץ להכל.... החיים שלי לא שווים כלום בלעדייך- חיים שלי!


אלוהים, כמה אני אוהבת אותך....