📚 סיפורי אהבה
קייט , תוכל להילחם בלוקמיה שלה ?
👁️
799 צפיות
💬
3 תגובות
ארוך אבל שווה קריאה מילה שלי !!!!!
" מבין עשרים הילדים שנמצאים כאן היום , עשרה ימותו בטווח של כמה שנים . אני לא יודע לאיזה קבוצה תהיה קייט . "
כדי להציל את חייה של קייט , חלק ממנה צריך למות . זו מטרת הכימותרפיה : לחסל את כל התאים הלוקומיים . לשם כך החדירו צנתר מרכזי מתחת לעצם הריח שלה . הצנתר הזה מתפצל לשלוש צינוריות שמבצבצים מתוך החזה הכחוש שלה , וחושבת על סרטי מדע בידיוני .
היא כבר עברה אק"ג , כדי לוודא שלבה מבוגל לעמוד בכימותרפיה . היא כבר קיבלה טיפות עיניים סטרואידליות , מפני שאחת התרופות גורמת לדלקת לחמיות העיניים . הוציאו לה דם מהצנתר המרכזי לצורך בדיקת תפקודי כבר וכליות . האחות תולה את השקיות העירו על העמוד ומלטפת את שערה של קייט . " היא תרגיש את זה ? " אני שואלת .
" לא . היי , קייט , תסתכלי לפה . " היא מצביעה על השקית הדאונורוביצין , שמכוסה בשקית שחורה כדי להגן עליה מפני האור . מעטרות אותה מדבקות בצבעים זוהרים שהיא עזרה לקייט להכין בזמן שהמתנו . ראיתי מתבגר אחד שעל השקית שלו מודבק פתק : " אלוהים מציל . כימותרפיה מנצחת . "
זה מה שמתחיל ליזרום בוורידים שלה : דאונורוביצין , 50 מיליגרם בתוך 25 מיליליטר של מים מזוקקים ; ציטרבין , 46 מיליגרם בעירוי של מים מזוקקים שניתן עשרים וארבע שעות ברציפות לתוך הווריד ; אלופורינול , 92 מיליגרם לתוך הוריד . במילים אחרות , רעל . אני מדמיינת קרב דיר במתחולל בתוך גופה . אני רואה בעיני צבאות בוהקים , הרוגים שמתאדים דרך הנקבוביות שלה . הם אומרים לנו שרוב הסיכויים שקייט תחלה תוך כמה ימים , אבל חולפות רק שעתיים וכבר היא התחילה להקיא . בריאן לוחץ על כפתור הקריאה ואחות ניכנסת לחדר . " ניתן לה רגלן , " היא אמרת ומיד נעלמת .
כשקייט לא מקיאה , היא בוכה . אני יושבת על קצה מיטתה ואוחזת בה קרוב אל חיקי .
לאחיות הרחמניות אין זמן לרחם . בגלל המחסור בכוח אדם , הן מחדירות נוגדי הקאה לתוך הווריד ; הן נשארות כמה דקות כדי לראות איך קייט מגיבה , אבל בסופו של דבר תמיד מזעיקים אותן למקום אחר , למקרה חירום אחר , וכל השאר נופל עלינו . ביראן , שלא מסוגל להישאר בחדר אם הילדים שלנו חוטף וירוס בקיבה , הוא אות ומופת ליעילות . הוא מוחה את מצחה . הוא אוחז בכתפיה הכחושות . הוא טופח קלות סביב פיה בממחטות נייר . " את מסוגלת להיתגבר על זה , " הוא לוחש לה בכל פעם שהיא מקיאה , אבל יכול להיות שהוא רק מדבר אל עצמו . "
גם אני מפתיעה את עצמי . בנחישות מוחלטת אני מפזזת כמו רקדנית בין שטיפת קערת ההקאה לבין החזרתה למקומה . אם את מתמקדת בבניית סוללת הגנה של שקי חול על החוף , את יכולה להתעלם המצונאמי המתקרב . אם תנסי לנהוג אחרת , תצאי מדעתך .
ביראן נעמד מאחורי . " מתוקה היא לא כאן . המכונה מחזיקה את הגוף שלה בחיים , אבל מה שהופך את קייט לקייט כבר נעלם . " אני מבתובבת וקוברת את פני בתוך חזרו . " אבל היא לא הייתה אמורה להיעלם , " אני מתייפחת . שנינו אוחזים זה בזה , וכשאני מרגישה ספיק אמיצה , אני מביטה שוב בקליפה שפעם הכילה את בת הזקונים שלי . הוא צודק , ככלות הכול . זו קליפה ותו לא . אין חיות [ ז"א - מלשון חיים ] בתווי פניה ; יש רפה בשריריה . מתחת לעור הסירו ממנה איברים שיינתנו ולאנשים אחרים , חסרי שם , שיזכו להיזדמנות שנייה . " בסדר . " אני נושמת נשימה כמורה , אני מניחה יד על חזה של קייט שעה שבריאן מנתק את מכונת ההנשמה . אני מעסה את עורה במעגלים קטנים , כאילו זה יכול להקל . כשהמוניטורים מראים קו ישר , אני מחכה ליראות איזה שינוי שיחול בה . ואני חשה בזה , ובעוד לבה מפסיק לפעום תחת ידי - אותו איבוד זעיר של קצב , אותה שלווה חלולו אותו אובדן מוחלט .
" מבין עשרים הילדים שנמצאים כאן היום , עשרה ימותו בטווח של כמה שנים . אני לא יודע לאיזה קבוצה תהיה קייט . "
כדי להציל את חייה של קייט , חלק ממנה צריך למות . זו מטרת הכימותרפיה : לחסל את כל התאים הלוקומיים . לשם כך החדירו צנתר מרכזי מתחת לעצם הריח שלה . הצנתר הזה מתפצל לשלוש צינוריות שמבצבצים מתוך החזה הכחוש שלה , וחושבת על סרטי מדע בידיוני .
היא כבר עברה אק"ג , כדי לוודא שלבה מבוגל לעמוד בכימותרפיה . היא כבר קיבלה טיפות עיניים סטרואידליות , מפני שאחת התרופות גורמת לדלקת לחמיות העיניים . הוציאו לה דם מהצנתר המרכזי לצורך בדיקת תפקודי כבר וכליות . האחות תולה את השקיות העירו על העמוד ומלטפת את שערה של קייט . " היא תרגיש את זה ? " אני שואלת .
" לא . היי , קייט , תסתכלי לפה . " היא מצביעה על השקית הדאונורוביצין , שמכוסה בשקית שחורה כדי להגן עליה מפני האור . מעטרות אותה מדבקות בצבעים זוהרים שהיא עזרה לקייט להכין בזמן שהמתנו . ראיתי מתבגר אחד שעל השקית שלו מודבק פתק : " אלוהים מציל . כימותרפיה מנצחת . "
זה מה שמתחיל ליזרום בוורידים שלה : דאונורוביצין , 50 מיליגרם בתוך 25 מיליליטר של מים מזוקקים ; ציטרבין , 46 מיליגרם בעירוי של מים מזוקקים שניתן עשרים וארבע שעות ברציפות לתוך הווריד ; אלופורינול , 92 מיליגרם לתוך הוריד . במילים אחרות , רעל . אני מדמיינת קרב דיר במתחולל בתוך גופה . אני רואה בעיני צבאות בוהקים , הרוגים שמתאדים דרך הנקבוביות שלה . הם אומרים לנו שרוב הסיכויים שקייט תחלה תוך כמה ימים , אבל חולפות רק שעתיים וכבר היא התחילה להקיא . בריאן לוחץ על כפתור הקריאה ואחות ניכנסת לחדר . " ניתן לה רגלן , " היא אמרת ומיד נעלמת .
כשקייט לא מקיאה , היא בוכה . אני יושבת על קצה מיטתה ואוחזת בה קרוב אל חיקי .
לאחיות הרחמניות אין זמן לרחם . בגלל המחסור בכוח אדם , הן מחדירות נוגדי הקאה לתוך הווריד ; הן נשארות כמה דקות כדי לראות איך קייט מגיבה , אבל בסופו של דבר תמיד מזעיקים אותן למקום אחר , למקרה חירום אחר , וכל השאר נופל עלינו . ביראן , שלא מסוגל להישאר בחדר אם הילדים שלנו חוטף וירוס בקיבה , הוא אות ומופת ליעילות . הוא מוחה את מצחה . הוא אוחז בכתפיה הכחושות . הוא טופח קלות סביב פיה בממחטות נייר . " את מסוגלת להיתגבר על זה , " הוא לוחש לה בכל פעם שהיא מקיאה , אבל יכול להיות שהוא רק מדבר אל עצמו . "
גם אני מפתיעה את עצמי . בנחישות מוחלטת אני מפזזת כמו רקדנית בין שטיפת קערת ההקאה לבין החזרתה למקומה . אם את מתמקדת בבניית סוללת הגנה של שקי חול על החוף , את יכולה להתעלם המצונאמי המתקרב . אם תנסי לנהוג אחרת , תצאי מדעתך .
ביראן נעמד מאחורי . " מתוקה היא לא כאן . המכונה מחזיקה את הגוף שלה בחיים , אבל מה שהופך את קייט לקייט כבר נעלם . " אני מבתובבת וקוברת את פני בתוך חזרו . " אבל היא לא הייתה אמורה להיעלם , " אני מתייפחת . שנינו אוחזים זה בזה , וכשאני מרגישה ספיק אמיצה , אני מביטה שוב בקליפה שפעם הכילה את בת הזקונים שלי . הוא צודק , ככלות הכול . זו קליפה ותו לא . אין חיות [ ז"א - מלשון חיים ] בתווי פניה ; יש רפה בשריריה . מתחת לעור הסירו ממנה איברים שיינתנו ולאנשים אחרים , חסרי שם , שיזכו להיזדמנות שנייה . " בסדר . " אני נושמת נשימה כמורה , אני מניחה יד על חזה של קייט שעה שבריאן מנתק את מכונת ההנשמה . אני מעסה את עורה במעגלים קטנים , כאילו זה יכול להקל . כשהמוניטורים מראים קו ישר , אני מחכה ליראות איזה שינוי שיחול בה . ואני חשה בזה , ובעוד לבה מפסיק לפעום תחת ידי - אותו איבוד זעיר של קצב , אותה שלווה חלולו אותו אובדן מוחלט .





💬 תגובות (3)
רוצה להגיב? התחבר לחשבון שלך
התחברות