איך הוא עזב באמצע...

איך פתאום כשהכל היה טוב הכל נגמר?!


למה הוא גם והחליט שלא מתאים לו יותר, למרות שהיה מצווין?! אני אוהבת את הילד הזה הכי בעולםםםם... אני לא מסוגלת לשכוח אותוווו....


הכל היה ככה:


בצהרי היום היה לנו ויכוח על היחס שלנו אחד כלפי השני... וזה היה ויכוח עם בכי והכל... ואחרי שכל אחד חזר הביתה מבית ספר.. דיברנו בטלפון והחלטנו שאנחנו צריכים למצוא פתרון איך אנחנו משפרים את המצב בנינו... בערב הוא התקשר ואמר לי שהוא לא חושב שיש פתרון עוד למצב שלנו... ושהוא לא יכול להגיד לי שהוא אוהב אותי כמו לפני שבוע... בכיתי ה=מ=ו=ן.. הוא היה הראשון שלי שבאמת אהבתי אותו... הייתה לי תקופה מדהימה איתווו... תקופה שלא בכיתי פעם אחת ורק צחוק נשמע ממני... הוא היה אהבתי הראשונה שבאמת התממשה והייתה אפשרית... כעת אני מרגישה הרבה יותר טוב.. "ומאושרת ושמחה" למרות שעמוק בפנים כואב לי לראות אותו.. כואב לי להסתכל בעיניו שמשדרות לי: "אני עדין אוהב אותך אבל אני לא יודע למה נפרדתי ממך" אני לא יכולה פשוט לא...  הייתה לנו אהבה תמימה, אחת כזאתי שרואים פעם ב.. לא היינו זוג שממהר לשום מקום ולקחנו הכל בקלות ולא האצנו זה בזו... אני עדין אוהבת אותו... כולם אמרו לי שכחי ממנוו.. הוא לא שווה את הבכי ואת הדמעות שלך.. חבר טוב שלו אמר לי.. תראי כמה יפה את כשאת מחייכת!!! אל תהיי עצובה זה עושה לי לא טוב לראות אותך ככה... אבל מה לעשות?! אני לא מרחמת על עצמי אני פשוט אוהבת את הילד.. ממש ממש אוהבת... ואני לא רוצה לשכוח אותו.. אני רוצה רק להפסיק לאהוב אותו... לא יודעת למה יש בליבי תקווה שעדין נחזור.. אבל אני יודעת שזה לא יקרה ואלו סתם חשבות לא משמעותיות.. כי אולי אנחנו עדין מאוהבים אחד בשני, אבל לחזור אנחנו לא נחזור רק מתוך משחקים של כבוד. ואיי פרקתי את הכל.. הייתי צריכה את זה!!! אולי תוכלו לעזור לי באיזשהו אופן.. לתת לי עצות איך לשכוח את הילד הזה..


ובנות תזכרו-אף בן לא שווה את דמעותיך ואם הוא שווה אותן הוא לא יתן לך לבכות!


אל תחזרו על הטעות שלי... ותזכרו שכל סוף חייב להיות טוב ואם הוא לא טוב.. זה לא הסוףף...


אוהבת המוןן..:-(