בכאב אני נקרעת..

כל יום אני יושבת בבית.. מזמן לא חשבתי עלייך יותר נכון לא בכאב... אתה עם החברה בבית חולים ואני בבית ממשיכה בחיים שלי כמה שאני יכולה.. אומרים שאתה מאושר.. אומרים שכיף לך שאתה אוהב אותה.. ואני באמת מאושרת בשבילך...


אתה יודע היום הולדת שלי מתקרבת... כל יום אני חושבת אם תזכור.. אם תשלח הודעה אבל אני יודעת שזה לא יקרה.. אני יודעת שאתה לא תחזיר אותי לחיים שלך.. נפרדתי ממך פגענו אחד בשני.. ואם כל האהבה שהייתה לנו לא התאמנו אחד לשני... כבר יומים יש לי רגש מוזר רגש מלא אהבה געגוע כאב.. כמה שאני מתאמצת לשכוח אתה שמה תמיד מלווה אותי.. הדאגה שהייתה לי ממך היא כבר לא תשוב האהבה גם היא.. הנשיקות,החיבוקים, הרגש של הביטחון הכל הלך ביום שזה נגמר... והאושר האושר הפנימי שליי הלך גם יחד.. הפכתי להיות אדם לא נעים אדם עצבני תוקפני ובעיקר אדם עצוב.. החיוך שעל פני הוא לא חיוך אמיתי.. אהבה שהייתה לי בשבילך תמיד תשאר בשבילך.. אני לא יתאהב ככה שוב אני לא יפתח את הלב שלי ככה בשביל אף אחד.. א אתה היית הכל בשביל ה=כ=ל...


אז נסיך שכבר לא שלי.... בבקשה רק תשמור על עצמך ותמיד תזכור אתה האחד בשבילי.. אל תשאיר את הזכורות שלנו מאחור.. אוהבת מאוד ותמיד פה בשבילך עד המוות...