מממ סתם דברים שאני כותבת...תגיבו:)

היא לא ידעה בוודאות מה היא מרגישה כלפיו-אבל הוא היה הכל בשבילה-השמש שזורחת הפרחים שפורחים הפרפרים שמתעופפים...
היא הייתה מוכנה לתת הכל בשבילו.
הכל כדי לראות את החיוך שלו שגרם ללב שלה להחסיר פעימה...
הכל בשביל להביט שוב בעיינים החומות והכהות שלו שתמיד היה בהם משהוא מסתורי שהיפנט אותה.
היא הייתה מוכנה להקריב הכל רק כדי לחוש אותו שוב לידה. להרגיש את הריח שלו, ומגע הגוף שלו שגרם לה לרטוט בעוצמה.
היא הייתה יכולה לצפות בו שעות, שהרי אף פעם לא ימצא לו מאס בליבה...היא יכלה לשבת ולהקשיב לו שעות שהרי קולו היה תמיד ערב לאוזנה
הוא היה המושלם בשבילה-כך חשבה לעולם ניפרד ונהיה בעל ואישה- כך ציפתה
אהבה כמו שלנו- לעולם לא יהיה לה מחליפה- כך אמר הוא לה
פעמים רבות ישבה וחלמה איך חיים הם ביחד לאחר החתונה, איך הולכים ביחד לחופה ואיך קורא הוא לה אישתי האהובה...
היא ידעה שצעירה היא מידי בשביל לחשוב על חתונה , נישואים וחופה..אך לא יכלה למנוע מעצמה את זה
היא הרגישה אליו הרבה דברים, דברים שחיממו אותה מבפנים וגרמו לה לשמחה.
רק היום במבט לאחור היא די מבינה- מה שהרגישה כלפיו היה מופלא- זו הייתה אהבה
רק חבל שהוא לא הבין זאת וטעה- כשהחליף את המילה אהבה בבגידה !!