שרה לך מכתב..

צליל הרוח רישרש לי באוזניים.
ידעתי שאתמכר לקצב הבלתי פוסק הזה.
וכל פעם שרציתי לזהות את הדרך לשם
חיפשתי את הכפתור הירוק.
הוא היה מכוון ומזומן לכל לחיצה שלי.
 
בטח אתה מנסה עכשיו לנחש על מה אני מדברת
ואפילו אתה מרים גבה מהרהרת..
והקמט שמעל העין הטובה שלך מחמיאה לך כל כך.
והחיוך הצדדי שלך בטח מפתה כל כך.
ועדיף שאני אשתוק כי אז אהיה נבוכה
ואתה תנצל את המצב ותהיה משועשע
ואני אנסה להעמיד פנים שזה לא מצליח.
ואתה לא תרפה, תמשיך בכוח..
וזה כמו הזנב שירדוף אחרי עצמו
יעשה סחרחורת נעימה
ואם גם זה לא יספיק, אני אשיר שיר אחר
ובינתיים תברח ומהר כי לא תצליח להפסיק להתרגל.
 
 
מקדישה לך - הפאנץ' שלא נגמר : )