שפות שונות , מקום שונה, אהבה שונה

דנה , ישבה בSUMMER SCHOOL הקטן וה'מטומטם' כפי שהיא אהבה להגיד. היא לא הייתה תלמידה טובה , עוד בארץ, והיא ידעה שבטוח גם בארה"ב לא תצליח



היא כבר הייתה שנה שלמה בתיכון בארץ והיא הגיעה בקיץ לארה"ב. היא שנאה את הSUMMER SCHOOL . כול היום לשבת בכיתה, כשבחוץ כול שער הילדים שטובים באנגלית, ונולדו כאן, משחקים בכדורגל או ביסבול



מאחורי דנה , ישב אמיל , הוא גדול מדנה בשנה וגבוה בראש וחצי שלה. הוא הגיעה מרוסיה שבועה ליפני שדנה הגיעה, היה לו שער מתולתל ובהיר, והוא דווקה היה תלמיד טוב



לדנה היה ההפך הגמור, שער ארוך ארוך שהגיעה למותניים שלה כמעט, בצבע חום קהה, חלק לגמרי



דנה ידעה רוסית די טוב, כי סבא לה נולד ברוסיה, ופעם ההורים של דנה, כשהיא הייתה בת שנתיים , נסעו ביחד לחופשה בארה"ב, לא ממש חופשה , יותר נכון, שליחות עבודה



אז דנה נישארה 3 שנים גדולות וארוכות אצל סבא שלה, והם דיברו רוסית כמעט תמיד, הוא היה החבר הכי טוב שלה, ובגלל זה, כשהוא נפטר, לדנה היה הכי קשה, היא בכתה הכי הרבה



לאמיל היה מיבטה רוסי ממש, אפשר היה לדמיין שהוא מדבר רוסית מזמן שהוא מדבר בשפה אחרת כול שהיא



סוף סוף ניגמר הSUMMER SCHOOL, דנה חשבה שזה מעולם לא יגיעה, היא הייתה כבר בשיכבה ה10.



ליום הראשון, היא חשבה שתראה לכולם מי היא באמת ושיזהרו מימנה, לא היה לה ביכלל מצב רוח לילמוד, היא לבשה גינס בצבע טורקיז קהה מעוד שהיו לו פסי זהב מאחור, אל הכיס. אם זה היא לבשה נעלי אול-סטאר , ענקיות ואדומות ועל הכול , היא לבשה חולצה אצם הדפס של AVRIL LAVIGNE ועז זקט אם גולגלת אל הגב



דנה סידרה את הדברים בלוקאר ולפתע , מישהוא אמר מאחוריה (ברוסית) "דנה , ממצב!" דנה היתבוננה וראתה את אמיל, היא ניבהלה , אבל כדי לישמור אל כבוד, היא רק פלטה אוויר מהפה ואמרה " אה... אמיל, כן מה... מה אתה רוצה?"



אמיל היתבונן בה במבט של 'עשיתי משהוא רע?!' אבל הוא מיד חייך, ואמר "מה ? סוף סוף יש מישהי יפה שמדברת רוסית " דנה היתעלמה מהמחמאות



היא אמרה , "אני הולכת לקפיטריה, לאכול!" היא היתכוננה לעזוב, וכבר צעדה צעד אחד מימנו, אבל הוא במהירות תפס אותה ושאל "אפשר לבוא איתך?" דנה הייתה במצב רוח קצת יותר טוב, כי היא קיבלה במיבחן C ולא D , אז היא הסכימה



באמצה הדרך אמיל נעצר ואמר מול חלקת הדשה היחידה במקום ושאל אם דנה לבוא איתו לשבת



שניהם ישבו בשמש , בשקט, לא החליפו מילים מיספר שניות עד שדנה קמה ואמרה,"טוב אני הולכת לאכול" אמיל במהירות קם כשהוא הוא אומר בקול גבוה" חכי חכי!" לדנה כבר היה נמאס והיא היסתובבה ואמרה בקול די זועם "מה!"



אמיל היה דיי מופתע, לרוב לא צעקו עליו כי הוא היה שקט מאוד. אבל בביטחון הוא התקרב אל דנה, בעדינות הוא הניח את ידו אל הלחי שלה, דנה החזיקה את ידה בכול הכוח באגרוף, מיתכוננת לחבוט בו בכול כוחה בביטנו



אמיל אמר בשקט" דנה ! בבקשה, אני לא רוצה לריב... את ... את רוצה ליהיות חברה שלי?"



דנה היתבוננה בו ושאלה , "למה אתה רוצה להיות חבר ...שלי!"



אמיל היתבונן בדנה אל העיינים , הוא המשיך להחזיק בעדינות בלחי שלה , אז הוא אמר " כי אני אוהב אותך!"
דנה הרפת את האגרוף שהישתולל בידה ואז... אמיל נתן לדנה נשיקה , ארוכה ויפה, רגועה ונעימה.



מעז דנה הרבה יותר מאושרת, היא אפילו הישתפרה בציונים.
דנה הבינה, שהיא לא צריכה ליהיות יותר טובה כדי להצליח, היא צריכה לפחות לדעת, שיש אנשים שאוהבים אותה באמת, כמו אמיל.