לאהבה הנצחית שכמעט שייכת לי

אני יושבת פה בחדר, חושבת עליך- כרגיל...
שומעת שירי אהבה מטומטמים אחרי שהבטחתי לעצמי שאני בחיים לא אהיה כמו ילדה טיפשה ומאוהבת.
עוד שבועיים אתה תיסע לך לחול ואני אשאר פה בבית ואתגעגע. אבל אני מניחה שזאת הכנה טובה לבלתי נמנע.
הרי שנינו ידענו- מהרגע הראשון שהתחלנו את הקשר הזה- שהוא יגמר. ואמנם, הרגע הזה עדיין לא הגיע, אבל בסופו של דבר הוא יגיע- ואני לא יודעת איך אני אחיה את החיים שלי בלעדייך! בלי מילות האהבה שאתה לוחש לי באוזן כל פעם שאנחנו נפגשים, בלי לראות אותך, בלי לנשק אותך על שפתיך, בלי לנשום אותך!
אתה האהבה הכי גדולה שהייתה לי עד עכשיו- הכי גדולה והכי אסורה.
ורק רציתי להגיד לך תודה! תודה על כל הרגעים שחווינו ושעוד נחווה ותודה על זה שאתה איתי ותודה על החיבוקים והנשיקות והתמיכה בזמנים הקשים!
והכי הרבה תודה- שלימדת אותי מה זאת אהבה אמיתית- עם כל העוצמה והרגש!
אז חומד- אני אוהבת אותך ולעולם לא אשכח אותך!
כי אתה היית ותמיד תהיה - האהבה הנצחית שלי.