חמה כמו קרח-התחלה

היא נכנסה לבניין החדש הזה התקדמה לכיוון המעלית,בלובי היו הרבה אנשים,כול אחד עסוק בדברים שלו..ככה גם הראש שלה היה מלא-איך אירגנו את הכול,האם צבע של הפרחים כמו שרצתה האם צבע המפיות כמו שאמרה,האם הכול כמו שהיא תכננה?לע אין מצב שהכול מושלם..


נכנסת למעלית לוחצת על כפתור מגיעה לקומה שהיא צריכה היא יוצאת מהמעלית ואחריה ישר נכנסים בערך 5 אנשים..."איזה מזל שהיתי שם לבד" היא חושבת לעצמה וממשיכה הלאה.


הדלתות נפתחות והיא נכנסת ממקום מסודר ושקט למקום מלא בלאגן ואנשים רצים ממקום למקום


ישר מתקדמים אליה כמה אנשים ואז זה מתחיל "איזה צבע לשים","הוא לא נותן לי לעבוד","הוא מפריע","אני לא יודע מה לעשות","מה עושים אנחנו לא מספיקים" אההההה!היא לא סובלת את זה.


אחרי שעתיים הכול מסודר:המפיות הוחלפו למפיות מהצבע הנכון,את השטיח ניקו,את הפוסטרים טלו,את המירקופון סידרו,את המסך הכינו,את השולחות סידרו,את האוכל הגישו יפה על השולחנות.את התכשיטים שמו מאחורי זכוכית והיא סדרה את זה לפי הטעם שלה.עכשיו נשארה רק שעה עד שכולם מגיעים ורק רבע שעה עד שהמנהל שלה מגיע-עכשיו הזמן שלה לסדר את עצמה.


*********************************


לפחות את השירותים הם סידרו בלי העזרה שלי,למרות שאת המראות לא יזיק לנקות קצת.איפה הסומק שלי?אה הנה...אוי התיק הזה מבולגן,וקטן רצח..לא נורא נסבול אם היום ילך כמו שצריך יעלו אותי בתפקיד


*********************************


היא יוצאת מהשירותים,יפה כמו שכולם ציפו ממנה-שמלה בצבע שמנת,נעלים שחורות על עקב נמוך ושרשרת פנינים שחורות כמו פריקיות בנות 16 הולכות  ברחוב,היא יודעת שזה לא יקר אבל זה מוסיף המון למראה שלה,תיק קטן שחור וזהו הנה היא ג'ולי המעצבת של אחת החברות בארץ,לא חברה הכי יקרה אבל בזכותה היא הולכת להיות הראשונה.היא לא משקיעה במיוחד בעבודה היא פשוט אוהבת את המקצוע שלה...