למות מרוב שנאה. / ~+~סילבסטר החתולה~+~

כל לילה יושבת על המרפסת

שואלת איך אותך אני מחפשת...?



מדי לילה אני יוצאת ובוכה...

פורקת את אשר אני מרגישה.

בתוך ליבי מתחוללת סערה

שאת ליבי היא הרסה....

אותה סערה השאירה אחריה חלל גדול

ועכשיו אני צריכה לדעת איך אותו לסגור.

קשה לי שאינני איתך.

קשה רק המחשבה שאני רחוקה ממך.

בלילה אני יושבת לבדי

ורק הירח הוא עדי.

שואלת את עצמי על מי אתה חושב

רוצה לחשוב שעליי אתה עוד חולם.

אני כה מתגעגעת לימים ההם

שבהם הייתי יודעת שאותי אתה אוהב.



עכשיו שאני רחוקה

אינני יכולה...

אני רצה לחדר שוכבת במיטה ועל מיטתי נשארה התמונה.

אותה תמונה יפה ומקסימה

שעכשיו אותי היא הרסה.

לא הצלחתי להחזיק מעמד

הרגשתי שאני עומדת למות מהבכי המר.

הרגשתי חנוקה..

ולא רעננה

רציתי רק לברוח ולא להיזכר בסופי הרע.

הרגשתי כמו טיפשה שלא האמינה לשום מילה.

לא האמנתי שדווקא לי זה קרה :(



רציתי למות מרוב שנאה.

שאת ליבי היא מילאה.

היא הרסה את כל האהבה שהיתה בתוכי

עכשיו אני מרגישה שאינני אני.

לא יודעת לאן אותה ילדה חייכנית וחמודה נעלמה

מה שכן עכשיו היא נהפכה לילדה עצובה.



כעבור כמה חודשים התחוללו שינויים.

חזרתי להיות אני.

חזרתי לחייך לכולם.

ועכשיו אני מאושרת עד סוף העולם..

אין לי אהבה לעת עתה

אבל מה הקשר?

אי אפשר לחיות בלי אהבה??



מאז מה שקרה לא חיפשתי אהבה

לא חפצתי באהבה..

הרגשתי מעופפת כמו יונה

רוצה רק לדעת אושר ולא לדעת אכזבה.



לכן אני מאושרת שעל אהבה זו התבגרתי

למרות הכאב שעברתי וכל הסבל שהתייסרתי

אני נהפכתי להיות נערה חדשה

שכאילו מעולם לא ידעה שום אכזבה.





~~~~~~~~~~~~~~~~

מקווה שאהבתם........................

שלכם

מעיינוש =)