אוהבת אבל עוזבת.... מכתב פרידה....

רועי שבוע הבא אני טסה לתקופה לא מוגדרת לאחותי בארה"ב. רועי בצער רב אנחנו נצטרך להיפרד וחבל שזה נעשה ככה שאני לא יכולה להגיד לך את זה ישירות ואני צריכה להשאיר לך הודעה אבל מה לעשות כל יום שאני שולחת הודעה אתה לא עונה אפילו שאתה על אונליין. פנים מול פנים ובטלפון אני לא יכולה להגיד לך את זה, אני לא אעמוד בזה אני אשבר לך על ההתחלה, אז החלטתי פשוט לרשום לך מכתב ולשלוח לך אותו באי סי, אני יודעת שזה ממש לא יפה להיפרד ככה אבל רועי מאמי תבין אותי קשה לי עם זה....
אז ככה רועי אני עוזבת את הארץ את החיים שלי את הכל ונוסעת לנקות את הראש קצת ולהנות כי אני זקוקה לזה מאוד זה מה שיציל לי את החיים....


את כל מה שיש לי כאן בארץ אני משאירה מאחור את כל החברים החברות המשפחה ואת הידידים שזה דבר חשוב לי מאוד, רועי אני משאירה פה את כל מי שקרוב לליבי כולם נשארים כאן בידיעה שאין יותר הדס, הדס הלכה והסיכויים שהיא תחזור קטנים מאוד אפילו אפסיים...


זה לא משהו שהחלטתי ברגע אחד זה תקופה ארוכה שאני חושבת על זה והנה עכשיו אני גם יכולה לבצע את זה....


קשה לי לעזוב את כולם פה ולהתנתק מכמה וכמה אנשים שממש חשובים לי אבל פעם אחת בחיים אני צריכה לעשות משהו למעני ולמען החיים שלי והנה אני עושה את זה עכשיו....


הדבר שהכי קשה לי זה לעזוב זה את הילד שלי הילד שאליו אני אתגעגע ואחשוב כל שנייה ושנייה ואני בטוחה שאתה יודע עד כמה אני קשורה אליו וכמה יהיה לי קשה עם זה שאני לא אראה אותו יותר שאני לא אקח אותו יותר לגן ופשוט שאני לא יהיה איתו כשהוא יגדל...




כולם פה בארץ נגד הרעיון הזה כולם חושבים שאני עושה שטות גדולה אבל אני יודעת שרק זה מה שיביא לי את האושר שאני זקוקה אליו...


את בית ספר אני סיימתי... צבא אני לא רוצה לעשות.... ולחיות אני מעדיפה שם... פשוט להתחיל חיים חדשים בלי כל מיני אנשים שמסתכלים עליי ויודעים מה יש לי מה אין לי עם מי אני ומה אני... כי בינינו רועי ואתה יודע את זה לא חסר לי כלום בחיים האלה כל מה שרציתי קיבלתי אבל האושר האמיתי זה מה שחסר לי ואני הולכת לחפש אותו אי שם בארה"ב...


עכשיו בעיניין תומר, החבר שלי, הדבר שבלעדיו אני לא הדס...


עם כל הכאב והצער תומר שלי נשאר בארץ.... הוא עדיין בצבא לצערי הרב ניסינו לעשות את כל המאמצים שהוא יבוא איתי אבל אי אפשר אבל לפחות משהו אחד מנחם אותי וזה שהוא ישתחרר עוד חודשיים בעזרת השם והוא יבוא אליי. יהיה לי קשה בלי הבעל שלי, הוא כבר נהיה חלק ממני אני לא יכולה לעשות כלום בלעדיו בכל זאת רועי אני והוא יותר משלוש שנים ביחד....


רועי אני מקווה שאתה מבין אותי ושאתה יודע עד כמה זה קשה לי לעזוב את כולם וללכת ככה בפתאומיות...


אני משאירה פה את אמא, אבא, אחותי, האבא המקסים של תומר שתמל תמך בי ונתן לי את כל מה שרק חלמתי הוא זה שהחזיק אותי בחיים אחרי המשבר הגדול שעברתי, ואת הדבר הכי יקר לי את הילד שלי הבנאדם הכי חשוב לי בחיים שבלעדיו אני כלום רק בעזרתו קיבלתי את האושר רק בזכותו אני מחזיקה מעמד ועכשיו הוא לא יהיה איתי שם...


אבל רועי אני חייבת לעשות את זה אין לי בררה אחרת כואב לי אני לא ישקר לך שאגיד לך שאני עושה את זה בלב שלם אבל רועי העצב שיש לי בלב מהחיים האלה גדול פי עשר ומהעצב של העזיבה שלי....


בקשה אחת יש לי ממך שפשוט תזכור אותי תמיד ואל תשכח אותי לעולם....


זהו רועי אני אמרתי לך את כל מה שאני מרגישה חושבת וממה אני חוששת...


ועוד דבר אחד קטן רועי.... תודה...:-*