תאהב.

זו הייתה הדרך שלנו. האהבה שלנו. אני נשבעת לך שיכלתי לראות את המבט המאוהב שלך, את החיוך שלך. ואותו מחזה עד היום נחקק בזכרוני כמו דיו על בד.


לעולם לא אפסיק לקוות שהאהבה שלך אליי עדיין קיימת, מאחורי כל השיחות מאחורי כל המילים.


כי שנינו יודעים טוב מאוד שאת העבר לא ניתן לפרוס שוב, לא ניתן לדבר על זה. הוא נעול בתוך קופסא, אני יודעת שאם אפתח את הקופסא הכל יתפרק גם ידידות חסרת חשיבות.


זוהי הפעם הראשונה שאני נפתחת ככה. שאני כותבת לך מכתב שלעולם לא יגיע אלייך. הלוואי שיכלת לראות את כל הצער והכאב שבי, בגלל מה שקרה לנו.


אין יום שאני לא מצטערת אבל משלמים על זה, עד היום.


אבל חשוב לי להזכיר לך שאתה לעולם תשאר מישהו בעל ערך עצום בחיי, ואין דבר שישנה את זה, אתה יותר חשוב לי מהכל, והדמעות אומרות את זה בבהירות.


אני מחזירה אותך שנתיים אחורה ומבקשת ממך לשכוח, לסלוח.


ואם אתה לא יכול לעשות את זה, לפחות תאהב אותי כמו שאני אוהבת.


שלך, תמיד, קארין.