הלוואי ולא היית יכול בלעדיי

אני נזכרת בחודשים האחרונים בחיי, אני נזכרת בפגישה הראשונה על חוף הים, היית עם משקפי שמש, כל כך כבשת אותי, באותו רגע שראיתי אותך, ידעתי שרציתי אותך, טיילנו לאורך החוף, נגענו עם כפות רגלינו בגלים המגיעים לחוף, צחקנו, התבוננו אחד בשני- התאהבתי בך.


נפגשנו שוב ושוב, ובכל פגישותינו טיילנו בטיילת אט-אט הולכים, אני זוכרת את הפנים שלך שהסתכלו עליי, התקרבו ושפתייך שנישקו אותי, ידייך שליטפו את פניי.


אני נזכרת בכל ולמרות שאני מנסה לשכוח כל המחשבות עולות שוב ושוב, אתה שובה אותי כל מחשבה מחדש אני כ"כ רוצה אלייך, אך אתה לא כאן, לא חוזר. אני לא יודעת מה הסיבה לכך שנעלמת ממני, ככה סתם אמרת שזה האופי שלך, שיש לך בעיות שבגללם אתה לא מסוגל להתחייב, הלכת אפילו בלי לתת נשיקת פרידה. אני נזכרת בים במקום שניפגשנו ומפחדת ללכת לשם, אני לא רוצה לזכור אותך עוד עיניי מתמלאות בדמעות, אתה אוחז ביד שלי ומבטיח שתמיד תישאר שלי, משחק באצבעותיי, מניח את ראשך על כתפיי ואני מתפללת שהרגע הזה לא יגמר לעולם. נזכרת באותו ערב קסום את האהבה שהייתה שם, איך חיבקת אותי כל כך לא נתת לי ללכת נירדמתי בזרועותייך כל כך קרובה אלייך, האים ארגיש את אותה קירבה שוב? האים אי פעם אתה תשוב? קל לדמיין את הפנטזיה שאתה חוזר, הכל קל לדמיין, אבל במציאות קשה לי, חיי חסרי תכלית בלעדייך!


יצאנו מהבית ההוא וחיבקת אותי ונישקת אותי ואני עצרתי בעדך, ואתה לא רצית להפסיק כאילו שידעת שזאת תהיה הנשיקה האחרונה שלנו ביחד, החיבוק האחרון, המגע הסופי. הסתכלנו אחד על השני, אהבתי אותך יותר מאשר רציתי אותך, הלב שלי יוצא מגופי אל הדף הזה ואומר כמה שהוא מתגעגע ורוצה אותך בחזרה, אותם רגעים אני לא שוכחת מנסה להדחיק אבל בכל לילה לפני שאני נרדמת אתה המחשבה האחרונה, שוכבת במקום שנירדמנו יחד, ומרגישה את המקום חם, כאילו רק לפני כמה דקות שכבת שם.


כל דבר קטן מזכיר לי אותך, השם שלך, הדברים שאמרת, סיום השיחה ב"ביי ביי " מיוחד, טון הדיבור שלך מהדהד בראשי, והתנועות המובכות שלך חרוטות בזכרוני.


אני מבקשת כל כך הרבה דברים ואני יודעת שאני מבקשת לשווא, רוצה להרגיש אותך אך יודעת שלא ארגיש שוב את גופך, הלוואי וכמו שאני לא יכולה בלעדייך אתה לא היית יכול בלעדיי


 "ביי ביי, ביי ביי"