איך שהסורגים הפרידו בינינו-חלק 46

בוקר טובבבבבבבבבבב יום חדשששששששש אחלהה חיייים כיוון חדשש שום דבר לא יהרוס לי את היום!
ככה החלטתי באותו הבוקר...
 כולם עדיין ישנו.. אמא שלי החליטה להעיר אותי על הבוקר...בוקר טוב אמרה...
"עדן, אני צריכה שעוד מעט תתכונני תלכי להביא את נטלי מהבית שלה"
אני:"דווקא אני? גם היא מתארחת פה וגם היא לא יכולה להגיע בכוחות עצמה?"
אמא:"דיי לדבר שטויות תעשי את זה בשבילי מאמי.."
בסדר בסדר... עליתי להתקלח אכלתי משהו קל.. ויצאתי לדרך.. הכתובת שלה הייתה לא רחוקה ממני.. והגעתי תוך 20 דקות.... ציפצפתי ציפצפתי עדיין אפחד לא ירד...  גם לא היה לי תמס' כדי להתקשר בסוף בכלל היא ירדה מבית אחר.
היא הייתה גבוהה.... מתקדמת לעבר המכונית שלי.. היא ניכנסה לאוטו.. התביישה ממני... ילדה יפת תואר.... שיער בלונדיני... טבעי גלים כאלה ארוכים עיינים דבש בהירות.... היא הייתה עצובה כ"כ... לא ידעתי מאיפה להתחיל מה להגיד לה..
בסוף אמרתי כמו איזה חננה.. "היי.." היא סובבה אליי את הפנים וראיתי דמעות בעייניה..
אני:"אל תבכי נטלי..."
נטלי:"אני בטוחה שלא רצית אותי אצלך... גם אני לא הייתי רוצה שמשום מקום יפלשו לבית שלי.."
אני:"קודם כל לא פלשת.. ואני שמחה שאת באה.."
אחרי שהכרתי אותה.. ממש שמחתי שזאת היא הולכת לגור אצלי.
"טוב.. ניסע?" "כן.." ענתה בעצבות..
שתקנו כל הדרך........ כשהגענו היא הורידה את המזוודה שלה.. שאלה:"אח שלך בבית?" "אמממ לא יודעת האמת כשיצאתי אליך הוא ישן.." היא ניכנסה ברעד הביתה.. ראיתי שהיא התביישה... ניסיתי כמה שיותר שתרגיש נוח אבל זה לא היה קל.
עלינו לקומה שלמעלה.. הראיתי לך את החדר.... שמתי לב שלא אליאב פה ולא סיון.. היא שמה תדברים שלה וירדה למטה... אחרי שקראתי לה יותר נכון.
ישנו במטבח.. ושאלתי אותה:"את רעבה?" ענתה לי:"קצת.." הכנתי לנו טוסטים היא ניפתחה קצת ישבנו לאכול והיא התחילה לדבר....
"אל תחשבי שאני איזה סנובית עדן אני אסירת תודה לך..."
עדן:"זה בסדר.. אני יודעת מזה שההורים שלך לא לצידך.."
נטלי:"כן אה..."
ילדה מעלפת..... יפייפיה חבל על הזמן... היא ביכתה י"ב אני חושבת שאנשים ישתגעו מהיופי שלה.
עדן:"תראי נטלי בטוח לא יהיה לך משעמם פה אני יכיר לך הרבה אנשים יהיה כיף.. את חופשייה פה אין אפחד שמחליט עלייך..."
ואז פתאום היא התפרצה בבכי... חיבקתי אותה ואמרתי לה:"אל תדאגי מאמי.. יהיה בסדר אני כאן.."
בחיים לא חשבתי שאני ידבר כככה לילדה.. כי לא יודעת היא כזאת... הייתה שבורה ומהרגע הראשון שעלתה לאוטו נידלקתי עליה ושמחתי שהיא תהיה פה.
ואז אמא שלה התקשרה...אמרה תודה וכל זה.. נתתי לה לדבר איתה (עם נטלי) וראיתי שהיא מרגישה יותר טוב.
אני:"אז מה.. יש לך חבר?"
נטלי:"לא איזה אין לי חבר... ולך?"
אני:"חחח.. היה מאמי, נטלי אם תרצי לעלות להתקלח תרגישי חופשי"
נטלי:"זה בסדר תודה, אני באמת יעלה תכף להתקלח.. דרך אגב יש לכם בית יפה מאוד"
חייכתי אליה.. ואחרי 5 דקות ישר עלתה להתקלח.. כשהיא הייתה במקלחת אליאב בא... "נו היא הגיעה?" אני:"כן היא עלתה להתקלח"
אליאב:"איך היא?"
אני:"מעלפת.."
אליאב:"באמת?"
אני:"כן טוב תרגע מהר איפה סיון?"
אליאב:"אצל ההורים שלה"
אני:"אליאב תהיה עדין איתה..."
אליאב:"לי את דואגת?"
הלכתי לראות טלויזייה ואז היא קראה לי.. "עדן?" עליתי לראות מה היא רצתה... היא ביקשה ממני ספיד סטיק אמרה שניגמר לה... היא התמקמה בחדר.. סידרה בגדים חפצים שלה.. נחה קצת ונירדמה.
היא התביישה לרדת למטה לפי דעתי בגלל אליאב...  אבל הוא כבר יצא מהבית שוב.. ככה שלא הייתה לה הזדמנות להתבייש ממנו.
אחרי שעה וחצי בערך היא התעוררה... רציתי ללכת לבקר את רותם אבל חיכיתי שהיא תתעורר לא יכולתי לעזוב אותה... קראתי לה למטה ושאלתי:"נו איך ישנת?"
נטלי:"בסדר דווקא טוב נירגעתי קצת אפשר להגיד.." פתאום היא חייכה הייתה יותר נחמדה פתוחה.. הרגשתי נוח יותר לדבר איתה..
אני:"אממ.. נטלי אני רוצה ללכת לבקר ידיד שיצא מבית חולים חיכיתי שתתעוררי שתבואי איתי.. באלך?"
נטלי:"בן בטח אני ילך להתארגן.."
השינה עשתה לה טוב.. היא התלבשה.. שמה מכנס קצר כזה יפה וחולצה יפה הזכירה לי אותי..... ממש ככה.
לפני שניכנסנו לאוטו שאלתי אותה:"יש לך רישיון?" נטלי:"כן כבר שנה" "וואלה? בואי בואי תנהגי" היא שמחהההה חבל על הזמן חייכה חיוך ואמרה:"תודה ועוד באוטו כזה"
נתתי לה תמפתחות כיוונתי אותה לבית של רותם.. הגענו חנינו.. היא הרגישה בעננים.
 היא התביישה להיכנס אבל אמרתי לה שפה זה חופשי כל עוד היא איתי הכל בסדר.. נתתי לה הרגשה של ביטחון.. כאילו היא אחותי.
ניכנסנו לבית של רותם הוא שכב עם הספה מסביב מלא מלא חברים וגם אחי.. אמרתי שללום לרותם שאלתי לשלומו שמחתי לראות שהוא מרגיש טוב.
כולם הסתכלו על נטלי.. ואליאב התקרב אלינו... אני:"אליאב זאת נטלי.." הוא חייך אליה ואמר לה שלום.. היא התביישה רצח.. כי כל העיניים היו עליה.. כולם או אלי ושאלו אותי בת כמה היא מי זאת תפסה מעמד הילדה.
אחרי זה אליאב קרא לי לצד ואמר לי:"שומעת עדן אני וסיון הולכים לצימר סוף השבוע הזה את תסדרי וכל זה איתה?"
אני:"בטח מה יש לך תלכו חופשי
אליאב:"איזה יפה היא חבל על הזמן"
אני:"כן ילדה טובה גם"
אליאב:"חכי תכף יתנפלו עליה חחח"
אני:"כל עוד אני כאן אפחד לא מתקרב אליה"
אחרינו שי הגיע... הוא עשה לי פרצוף.. בקושי אמר שלום.... אז שיצאתי לעשן סיגריה מאחורי הבית של רותם... ראיתי את שי :"מה עניין?" שאלתי בחיוך...... הוא הסתכל עליי כמה שניות ואז נאנך כה ואמר:"אני לא יכול יותר" תפס לי את הפנים ונישק אותי.....
לא התנגדתי לו.. באיזה מקום רציתי את זה.. אבל מאז מה שקרה לא נגענו אחד בשני אם כל המצבים האינטימיים שהיו לנו....
הנשיקה הייתה ארוכה ובאמצע הפסקתי אותו..... "שי..."
שי:"מה עדן מה? את לא קולטת אני אוהב אותך! על זה אני מנסה לדבר איתך ואני לא מצליח!!!!"
שתקתי כמה שניות ואז אמרתי לו..... "שי אני..."
שי:"דיי שתקי כבר! אני מכיר אותך אם היית רוצה היית כבר מזמן אומרת לי עדיך שלא תגידי לי לא לא רוצה לשמוע ל=א!"
הוא היה מזור ואמר את זה בעצבים..
אני:"תן לי רגע לדבר!!! אני לא בנויה לקשר עכשיו אני בכיוון אחר... תאמין לי שבמצב אחר הייתי יוצאת איתך ושמה על כולם פס אבל זה לא ככה אני חייבת להשתחרר לפנות לכיוון אחר אני יודעת שזה כואב אבל כרגע יצאתי מקשר ארוך שהרס אותי אני צריכה להירגע.."
שי:"עדן לא ביקשתי ממך מחוייבות תאמיני לי אני קורא אותך כמו ספר אני ידעתי שזו תהיה התשובה שלך... פשוט די חאלס נימאס לי הייתי חייב להגיד לך את זה"
הוא סיבב את הפנים וחזר לכיוון הבית... נשארתי שם במצב איוםםםם התבלבלתי לגמרי! אבל שמחתי שדחיתי את זה.
אחרי כמה דקות ניכנסתי הביתה גם... רותם הסתכל עליי וראה ששי ניכנס לפניי.. הוא עשה לי פרצוף כזה וזהו מיציתי... אמרתי שלום יפה.. קראתי לנטלי והלכנו... כמובן אחרי המפגש הנחמד ביותר הזה היו לה פול שאלות
"מי זה?" "מי זאת?" "בן כמה הוא" הבנתי שהיא.. נחשושה לא קטנה.. ביישנית לא כ"כ כבר.
אני ונטלי הלכנו לקניון לאכול משהו... ובדרך היא ראתה שאני עצובה ושאלה:"מה יש לך עדן?..." אני:"סתם מותק כלום.. לא משהו רציני.." עדיין אני לא סומכת עליה... קשה לי היא כמו זר בשבילי בינתיים.. אבל בכלז את היא ניכנסה לי ללב מהר אני ממש דואגת לה.
הגענו לקניון היא רצתה לאכול אוכל סיני.. אז כבר אכלתי איתה ביחד... היא כבר הייתה פתוחה איתי לגמרי.. וביקשתי ממנה אישית..
"נטלי, את לא מכירה פה עדיין אפחד אני אומרת לך רק לטובתך אל תתני תמספר שלך לאפחד אל תיפגשי עם אפחד כולם מנייקים תאמיני לי.. אם את רוצה לעשות אחד מהדברים האלה תבואי תשאלי אותי אני יגיד לך הכל, אני לא אמא שלך.. תחשבי שאני.. כמו אחותך"
כשאמרתי לך תחשבי שאני כמו אחותך העיינים שלה נצצו היא הרגישה כשמישהו שומר עליה הרגישה בעננים והבינה איפה המעמד שלי.
לאחר מכן חזרו הבייתה.. נטלי הייתה עייפה והאי גם הייתה צריכה לקום למחרת לביתה ספר.. וגם אני איתה.. כדי להקפיץ אותה.
אז היא עלתה לישון .. סיון הייתה בבית דיברתי איתה קצת... והיא אמרה לי:"תהיי כמו אמא שלה עכשיו אה?" אני:"בהתחלה הפריע לי עכשיו לא היא אחלה ילדה" סיון:"גם יפה מאוד..." אני:"כן חח... גם יפה מאוד, טוב אני יילך סיבוב לאוראל אני יבוא עוד מעט מאמי"
ובאמת הלכתי לאוראל נשאתרי אצלה עד הלילה סיפרתי לה הכל היא כבר סיפרה לי ששמעה שמדברים על נטלי.. ושהיא ילדה מזה יפה וכל זה.. אישרתי את כל זה אין לי מה להגיד.. נסיכה קטנה.
אוראל:"את לא פוחדת שהיא תתבלבל לך פה?"
אני:"לי לא... לעצמה כן אני ישמור עליה אבל"
אוראל:"את יודעת מי שם עליה עין..?"
אני:"מי?"
אוראל:"איציק חחחחחחח"
אני:"חחח שיישב בשקט יותר טוב"
אוראל:"חחחח את לא סומכת עליו? חחח תגידי רוצה לעשות משהו?"
אני:"איפה לא אני גם עייפה וגם מחר אני צריכה לקחת את נטלי לבית ספר ואחרי זה יש לי כמה סידורים.. אני רוצה לחפש עבודה"
אוראל:"מהההה? עדן ועבודה חחחחחחחחחחחחח הרגת אותי אחותי ממתי את עובדת???!"
אני:"רוצה להתחיל מה קצת שינוי, שמעת על משהו?"
אוראל:"בקניון כל מי שיראה אותך יקבל אותךך... או באחת החברות של הפלאפונים.."
אני:"מחר אני ינסה טוב אני ילך הביתה עכשיו לישון.. תדברי איתי מחר ואם תתעוריי יא פרה תקשרי אלי ותבואי איתי"
אוראל:"חח טוב בסדר מאמי.. רק אכפת לך להוריד אותי אצל רותם לא נעים לא הייתי אצלו"
אני:"יאאללה בואי ואל תדברי עליי שם"
אוראל:"חח לא ידבר"
הורדתי אותה אצל רותם ובאמת היו שם עוד כמה חברים שלו וגם שירן הפלצנית הזאת זוכרים אותה?... בדיוק באתי לנסוע ודפק לי על החלון..... אדיר בן דוד של רותם חח זוכרים אותו? (ראיתם? בדיוק שביקשתי שאני יזכיר מה עם כולם.. אני מזכירה)
"פשש עדן.. כמה זמן לא ראיתי אותך.." אמר....
אני:"חח אנחנו באותה סירה מה קורה איתך???"
אדיר:"וואלה שורדים חח לאן את הולכת?"
אני:הבייתה אני שפוכה.."
אדיר:"אה כן? חשבתי את נשארת נדבר קצת דווקא חשבתי עלייך השבוע"
הייתי מופתעת.. כאילו לא הבנתי לאיזה כיוון הוא לקח תמשפט הזה, אני הבנתי שהוא יודע שאני ורותם כבר לא יחד אבל בכל זאת זה בן דוד שלו...
חשבתי לרגע .. ונתתי לו את המספר שלי אמרתי לו:"תתקשר ספר לי על מה" קרצתי לו עין בקטנה ונסעתי לכיוון הבית.
אחח אחחח אדיר אדיר... יופי כזה אין הרבה את זה אני יכולה להבטיח לכם!
הגעתי הבייתה נישפכתייי .... בבוקר התעוררתי ליום חדש...