בשעת הפרידה...האם זוהי אהבה?!?!!? the last angel

בשעת הפרידה, כשאני הולכת,

נותנת לך נשיקה קטנה על הלחי, וממך נפרדת,

יוצאת מהמכונית, רגל אחת כבר על המדרכה,

והלב צובט, כי כה קשה ללכת ממך.



כה קשה החוסר ידיעה,

מי יודע מתי אזכה שוב לראותך?!

אתה עוד לצידי, אלייך כה קרובה,

אך כבר מתגעגעת, רק מן המחשבה...



המחשבה שעוד מעט, אהיה כבר רחוקה,

והנה, יצאה גם הרגל השנייה,

לוחשת בשקט "שלום אהובי" ,

מסתובבת, פונה לדרכי, מגיעה לביתי.



לא מפסיקה לחשוב עלייך, לפני שנייה החזקת בידי,

מנסה לדמיין את נייך, אך דמעה כבר ניצבת בעיני,

מתגעגעת אלייך, בלי שום סיבה,

או שמה יש?! האם זוהי אהבה?!