טלפון אחד מן העבר...

שלום מאמי שלי...


אני רושמת את המילים האלה בגלל שאני פוחדת להודות לעצמי בדרך אחרת בעובדה אחת מאוד ברורה. עובדה שגיליתי לא מזמן...שאני מרגישה אותה בתוכי במשך זמן מה...אני עדיין לא שכחתי אותך. למרות שהקשר שלנו הופסק לפני בערך שנה.


זה היה סיפור של אהבה ושנאה גדולה...אהבתי...התקרבתי...חיבקתי..נישקתי.ואז טעויות.שנאה...נקמה.שגעון.טירוף.כאס.כאב.ושוב חזרה לנקודת התחלה...רגעים של אושר.של הבנה שזה לא יחזיק מעמד.ושוב שבירת חלומות...


היה נדמה לי לשנינו שלסיפור הזה פשוט אין סוף...שהוא לא יגמר לעולם. עד שלבסוף יום אחד כבר לא היה לך כוח למשחקים אלה ואני החלטתי לא להיפגע יותר. לא דיברנו לא התקרבנו...כשראינו אחד את השני מרחוק עברנו לחצי השני של בית הספר...


הוצאתי אותך מהלב...התאהבתי שוב...הקשר החדש לא החזיק מעמד הרבה זמן. אז לא הבנתי למה זה קרה אבל עכשיו אני מבינה...פשוט הפצעים שלי ממך לא הספיקו לעבור אפילו אחרי הרבה זמן. והבחור בסך הכל עזר לי לשכוח אותך. ואז עוד קשר ועוד...כל פעם התאכזבתי...זה לא היה אפילו דומה לחלום שלי. ואתה זה החלום שלי. סוף סוף אני יכולה להודות בזה.


שנה בניתי חיים חדשים...הוצאתי אותך מהראש ומיליתי את הריק בלב שלי בדברים חדשים אבל כל הזמן הזה הרגשתי שמשהו חסר בתוכי...וכשנפרדתי מעוד בחור שלא היה שווה בעיניי גרוש אפילו התחלתי לשתות. השתקרתי והתקשרתי עליך.


-ניקה את יודעת מה הבעיה שלך? שאת אהבה ראשונה אי אפשר לשכוח אף פעם...


כן ומה שהכי מצחיק אתה צודק...שיחה אחת של שעתיים הפכה לי את החיים. החזירה לחיי את כל הפחדים הרבים...במיוחד פחד אחד. פחד שזה עדיין לא נגמר ולא יגמר אף פעם. לא רוצה...לא ר-ו-צ-ה. אבל זה כבר קורה ואני לא יכולה לעצור את זה.זה סיפור של חיי...ואתה גבר של חיי...את זה אני לא יכולתי להגיד בקול אבל לפחות רשמתי את זה עכשיו. אתה יודע זה שיחרר אותי..


אמרת שאתה לא יכול בנתיים להיות ידיד שלי...כי אתה לא מסוגל להיסתכל לי בעיניים...שידידים הופכים להיות עם הזמן...אבל שאני חשובה לך ואתה לא רוצה לאבד אותי לגמרי..אמרת שניתקשר אחד לשני בימי שישי כי אתה רוצה לשמוע אותי...


זה הרס את כל מה שבניתי...את כל אותם הדברים שנתנו לי בטחון בעתיד. הכל נהרס...זה חונק אותי מבפנים...


בבקשה אל תפגע בי שוב...כל כך השקעתי בשביל מה שיש לי עכשיו. אתה לא יוכל פשוט לבוא וברגע אחת לשנות את הכל! אין לך זכות.


דווקא יש לך...כי אני עדיין א-ו-ה-ב-ת   א-ו-ת-ך...ותמיד אהבתי...אתה הרי יודע...