היא רוצה כבר לשמיים-רוצה למות....תכנסו....broken heart

לא מוצאת את מקומה בעולם, היא רוצה כבר לשמיים!!!!!!!

בודדה יושבת על הסלעים הקרים ומביטה אל דמותה במים....

אך היא כבר לא רואה את אותה הבחורה שמחה, היא רואה עכשיו אישה,

שהתעייפה כבר לבכות, לכאוב, לחכות לאושר והיא כה חלשה.

את הדממה שזועקת באוזניה רק טפטוף של דמעותיה שובר,

כאילו שהיא בכלל לא חיה ורק קיימת וזמן בלעדיו לא עובר....

שערה הפזור שמזכיר את הגלים, לא מצליח להסתיר את פני המלאך,

את השפתיים שלא ידעו מה זה ליטוף מאז שהוא נעלם, מאז שלתמיד הלך...

אך הוא יחיה תמיד בזכרונות, במחשבות, בחלומות בלילות הקרים,

זכרונו יתן לה כח לחיות כשכל האנשים מסביב נראים כל-כך זרים.

הוא יחיה בעינייה, במעותיה שזולגות בסתר, שזולגות לתוכה,

ובשירים שבהם הכל מדבר רק עליו, שבהם כל מילה רק עליו בוכה...

הוא יחיה באתמול,בהיום ובמחר שבלעדיו הוא המחר הלא ידוע,

ובשאלות שהיא לא מוצאת להן תשובה: לאן הוא הלך ומדוע?

יחיה באשליות שבהן הוא חוזר לזרועותיה, אליה הוא בה,

במקום שתמיד היה שייך אליו,הוא יחיה רק בה....

והיא עוד תתרגל לחיות כשעם כל הפעימה מתחזק הכאב שבלב,

כשהנשמה זקוקה ללגימה של אושר והלב לאהבה רעב.

כשהדמעות נגמרו אך הלב ממשיך לבכות, הלב רוצה לצרוח!!!!!!

כשהגוף מסרב לתפקד והנשמה מהעולם הזה רוצה לברוח!!!

לזה שאין כתף לשים את הראש,והיא לא מרגישה בידיה את ידיו,

תתרגל לרעיון שהיא הפסידה הכללללל,אך איך אפשר להתרגל לחיות בלעדיו?

תתרגל כי היא יודעת שגם לה נשמר עמוק בליבו מקום מיוחד,

למרות שלא הספיקה להגיד לו שהוא היה,יש ותמיד יהיה האחד....

ויום אחד עייפה מבדידות היא תעלה לשמיים, היא תיגע באינסוף...

ויזכרו אותה רק האהובים עליה-הוא, הים, השקיעה והרוח הבודד של החוף.....