איך שהסורגים הפרידו בינינו-חלק 43

כ"כ היה קשה לו להוציא את השם שלה מהפה כ"כ כ"כ........ ואז הוא אמר שזו......
בואו תנחשו קצת... תמיד רצתה את מה שיש לי.... היה לי איתה כבר קטע בעבר.... ושמה בישראל היה.... ולריה !!!!!!!!!!!!
כשהוא אמר את השם שלה.. הרגשתי כזה כאילו נתנו לי סטירה בלב..... הראש שלי הסתובב בלי הפסקה..... לקחתי אוויר ואמרתי לו:"אני לא רוצה לשמוע אותך יותר... נגמר הזמן"
רותם:"עדנה רגע תקשיבי שנייהה נשבע לך שזה מורכב..."
אני:"אתה זבל של בנאדם.. גם בוגד גם שקרן.. וגם אפס.... חברה שלי אה?"
פתאום הכל היה ברור.. למה היא הייתה כזאתי מגעילה בחתונה של אחי... ולמה היא בקושי התייחסה ודיברה... שלחתי את רותם לעזעאזל !
לא ליכלכתי את הפה שלי בתינופת למרות שהגיע לו.. פשוט אמרתי לו... שיילך... ומאז עמדתי על זה שאין יותר רותם אין יותר סליחה הוא לא מעניין אותי מרגע זה.
הכאב היה עצום כמובן.... היה כפול פי 3 שזאת הייתה ולריה... התקשרתי לשי... וסיפרתי לו מה שקרה.. הוא לא הפסיק לקלל אותו ואמר שהוא מנייאק מספר אחד.
לאחר מכן סיפרתי לאוראל לאחי ולסיוון..... אוראל הייתה בהלם ורצתה להתקשר וללכלך עליה אבל לא נתתי לאפחד לעשות את זה.... תיכננתי לעשות לולריה הפוך על הפוך...
נרגעתי קצת... וחזרתי למיטה.
עד שנירדמתי.. תיכננתי איך להביא לרוסיה את זה בהפוכה..... היה לה אומץ להתעסק עם מה ששייך לי.. ניראה אם גם יהיה לה את האומץ להתמודד עם זה.
אליאב וסיון היו אמורים כבר להגיע בסביבות הצהריים למחרת.
בבוקר כשהתעוררתי... קמתי בהרגשה מלווה בכבדות, לא היה לי כוח להתעורר אפשר להגיד שעבר עליי לילה קשה לא ?
מה שהחזיק אותי היה... שסוף סוף אחי וסיון יחזרו..!
ניכנסתי למקלחת של איזה שעה..... לאחר מכן הרגשתי השתפרה..  אכלתי שתיתי דיברתי עם הבנות עם שי.. הטלפון מרותם לא הפסיק לצלצל.. (הוא יכול להמשיך לצלצל גם..) כולן כעסו פחד מוות כולן היו בהלם.. ורצו לקרוע את ולרי לגזרים.
כל הבנות ידעו על זה מלבדה.... כמה שההיא תצטער על זה .... היא רק לא מבינה כמה.
חלפו השעותתת וברוך השםםםם אליאאב וסיון חזרווווו :-) קפצתייי עליהם בחיבוקק מטורף ומתגעגעעע... לא רצתי ישר לדבר על מה שקרה לי .. הם סיפרו לי חוויות והבנתי שהם נהנו בטירוףףףףף..!!
סיון עלתה לסדר תמזוודות נשארתי עם אליאב... ואז הוא התחיל לדבר איתי על המקרה ההוא...
"תראי עדן אני לא רוצה להתערב בזה אני מאמין שתדעי לסגור את זה נכון ?"
אני:"ברור..."
אליאב:"אני מבין שזה קשה וזה חברה טובה, אני אישית לא ידעתי על זה את יודעת את זה אני מקווה אבל בכל זאת זה חבר ולמרות שהוא פגע בך זה מרחיק אותי ממנו אוטומטית אבל יותר מדי אני לא יכולה לעשות זה ביניכם ואם תצטרכי משהו אני פה עדן!"
אני:"תודה מאמי תודה"
נתיי לו חיבוק כזה ואז הוא אמר לי.. "אה ואיך שי היה?"
אני:"אין על הבנאדם הזה אליאב אם לא שי אני חושבת שהייתי מתמוטטת.. הוא עזר לי כפול מהחברות שלי..!"
אליאב:"אין זה גבר בכל המובנים, ידעתי בידי מי אני מפקיד את אחותי, את רואה מזה עדן? זה בנאדם לעניין!" עקץ כזה והלך המנייק חחחחחח
חשבתי על שי המון.... היה לי אליו משהו חזק אני לא יכולה להגיד שלא..... ואז הופפ חיים ארוכים הוא התקשר אליי ולשאל לשלומי... אמר שיבוא מאוחר יותר.
עליתי למעלה לדבר עם סיון.. דיברנו מלא והיא נתנה לי רעיון חזק................
"עדן תקשיבי אין ספק שרותם יילך לדבר עם ולרי או ולרי תבוא לדבר איתו.. יש לך תתבנות יש לך אוטו תעקבי אחריו ביום הזה שהוא הכי קריטי אפילו קחי את שי הוא אלוף בזה חחחח (תבינו אחרי זה למה) ואז כשתראי אותם.. בלי יותר מדי דברים תעצרי תאוטו
תרדי ותעמדי מולם... אני אומרת לך תקשיבי, זה יבוא לה בהפתעה... היא תתעלף כשהיא תראה אותך ואל לבד.. שכל החברות שלך יהיו מסביבך שתדע שהיא הפסידה ה=כ=ל כולל"
חשבתי על זה באופן מלא לכמה דקות וואלה זה יכול לצאת פצצה.
וככה היה....
סיפרנו לאחי והוא אמר שזה יראה יותר טוב מאשר זה נשמע כרגע ובדיוק שי בא....
אחי וסיון הסבירו לו הכל ואז כל הנבות הגיעו אליי.. אוראל שני סיון גם החליטה להצטרף ושי כמובן......
יצאנו  החוצה..... שי נהג ואני ישבתי לידו מאחורה אוראל שני וסיון רק התפוצצו מצחוק ממה ששהולך לקרות לה... אבל רק דבר אחד כולנו היינו צריכים.. מ=ז=ל... שרותם והיא יהיו אחד ליד השנייה.
הגענו לאזור... עמדנו בכניסה לרחוב של רותם.. חיכינו כמה זמן.. כבר המעט התייאשתי.. אבלל וואי תראו מי הגיעה....... ולריה! לבית של רותםםםםם כלנו מזה קפצנוו! אבל התעשתנו.. התקדמנו לאט לאט ובשקט לרחוב... היא אפילו לא התסכלה אחורה המזרובה.. ונעצרנו.. היא התקשרה כנראה לרותם...
והוא ירד אליהה... פשוט יצא לנו בול, פחדתי שהיא תעלה אליו ואז הכל התפקששש.. ואזזז בוםםםםם שייי דפקקקקקק מזה חריקההההה וגזז לכיווןןןןן שלהםם ולריה קפצהההההה יצאנו כולנו מהאוטוווו היא נעשתה לבנהההה שמעוו אין לתאר את זהה אין זה פוט היה תפורר עלינווו תפוררררר
חייכתיי.. תחיוך השטני שלי.. רותם חטף שוק.. כאילו מה שוב היא תופסת אותי? ויעני על חם? אבל ולרי שעדיין לא ידעה כלום גימגמה ... ושני ישר קפצה עליהה..
"יא חתיכת בת זונה אני לא פרחה אבל לרמה שלך הפעם אני יירד" היא דפקה לה סטירה של הליייף........... לא עיקלנו את זה ישר לקחתי את שני ממנה ואמרתי לה בפנים של ולרי "עזבי שני.. רוסייה נשארת רוסייה" רותם התסתכל על זה ששי כאילו בגד בו ובא איתנו נגדו... בינתיים שאוראל ושני יוצאות על ולריה וולריה רק בוכה,
שי ורותם מתווכחים ואני באמצע..
"פשש כל הכבוד לך אחי שיחקת אותה" אמר רותם...
שי:"אל תגיד אפילו חצי מילה יא אפס אחד לא ידעת מה יש לך ביידים" כשהוא אמר זה כולנו התסכלנו אחד על השני..... ורותם אמר לו:"מה הבעיות שלך אה? בא לך עליה?"
ואז אני נתתי לרותם סטירהההה "יא חתיכת זבל אחד אל תוציא מהפה שלך ת'זוהמה אין לך זכות דיבור" מהר סיון באה אליי והרגיעה ת'רוחות.
שי רצה ללכת לריב איתו אמרתי לעצמי אין מצב שפה יריבו בגללי אבל ידעתי ששי כבר חם על רותם ממזמן עוד מאז שחזרתי אליוו מזל שאוראל החזיקה אותו.
בינתיים כשהם נרגעו.. שי כזה ירק על הריצפה אמר:"טפי יא מנייק אין לך כבוד אליה.. לפחות תכבד את אליאב" פה הוא כבר תקע לו בצורה מזעזעתת.. רותם שתק מה שלא אופייני לו .. כמעט והלכו שם מכות.. אמרתי לשי:"שיי תעלה לאוטו מאמי אני פה רגע עם סיון"
הם עלו ואז הלכנו לולריה ואמרתי לה:"את זוועת עולם יותר ממנו הוא גבר יתנו לו ייקח ואת יותר גרוע, את רוסיה.. לא תראי בעיניים חוץ ומהוודקה והזיונים אה?, את שרופה ולריה"
סיון:"אין לך כבוד והערכה עצמית תמיד רצית מה שיש לה את כלבה ולא סתם כלבה עם תעודה שלא תעיזי להתקרב לאזור שלנו אפיו בצחוק ואפילו לא לאחת מהבנות"
אז אוראל ושני דרך החלון קפצו ואמרו:"כןן יא מסריחה אחתתתת תמותייי"
היא נשארה המומה.. עזבתי את שני הכלבים האלה בצד וניכנסנו לאוטו שיי נסע משם בטיללל.
אין מה להגיד כולם היו.. אם כבר חברים אז רק כאלה... היא קיבלה תהשפלה ות'מנה שלה זה מה שבטוח......
הורדנו את כולם הביתה נישארנו אני שי וסיון, הכאב עדיין היה בלב.. אבל הגיע הזמן לפתוח דרך חדשה ולשנות כיוון חיים.
שי וסיוון דיברו בדרך על זה ואני לא אמרתי מילה....
באמצע הדרך אליאב התקשר אליי סיפרנו לו הכל וביקש שנוריד את סיון אצל אלירן חבר שלו הוא מחכה לה שם.
הורדנו אותה אצל אלירן ושי ביקש ממני שאני ייסע לנתניה אם לא אכפת לו... זה היה ספונטני ולא כזה רציני 15 שעה 10 דקות נסיעה.
גם בדרך לנתניה שתקתי..... כשהגעתי מתחת לבית של שי.. יותר נכון של ההורים שלו כי הבית שלו היה עדיין בבנייה..... הוא רצה שאני יעלה...
אני:"לא מה פתאום מאמי אין מצב שאני עולה אני מתביישת"
שי:"בואי רק אמא שלי ואחותי שם יאלה אל תהיי כבדה"
בסופו של דבר הסכמתי.... עלינו לבית שלו... אמא שלו, אישה מאוד יפה ונחמדה.. באתי כזה מרוב הבושה לעלות לחדר שלו... אפילו לא ידעתי לאן ללכת חח..
הביתה היה מאוד יפה ומסוגנן כזה... ההורים של שי הם גרושים.. הוא תמיד אמר לי:"אין את חייבת לראות את אבא שלי, הוא יידדלק עלייך"
אמא של שי:"בואי ילדה יפה שבי לאן את בורחת?" חייכתי ושי קרץ לה...
התחלנו לדבר ולאט לאט ניפתחתי.. הוא הסביר לה מי אני.. וכל השאר... "שי כזאת בחורה אתה צריך כזאת!" אני ושי הסמקנו מאוד.....  לאחר מכן אחותו הקטנה, מאי הגיעה... היא כזאת הייתה סנובית בהתחלה... ואחרי זה הצטרפה לשיחה וגם הפסיקה להוכיח ת'עצמה ;-)
אחרי 45 דקות בערך יצאנו מהבית של אמא שלו וראינו במדרגות את...