נכנסת ללב ואתה מתקשה לצאת!!!

החיים האלה כל כך מוזרים. האהבה שאמורה להיות כל כך טובה ואוהבת, יפה ומרגשת גורמת לי לחוש אחרת. אתה, אהובי, נעלמת מליל אמש איבדת את התקווה והאומץ. חשבתי שלאהבה שלנו אין כללים וחוקים ששנינו ביחד נתגבר על כל המכשולים והנה טעיתי ושוב איכזבת, שוב פגעת ושוב סליחה אמרת. אבל זה כבר לא עוזר הסליחה שלך ריקה מתוכן, ריקה מאהבה. אני נחושה בדעתי שזאת אהבה, אבל משהו בה רקוב. אני יודעת שהמסע עוד ארוך והדרך מעייפת וכן אני יודעת שהכל בחיים לא בא בקלות, אבל נימאס לי להילחם, נימאס לי לבכות על מר גורלי ונימאס לי ממך. אולי אני עוד אוהבת ואולי זו רק המשיכה ממך אני מבולבלת ויותר לא יכולה. מרימה עכשיו ידיים ונוטשת את ספינת האהבה משאירה אותך לבד לנווט את הספינה. אתה תסתדר אני בטוחה ואני אשחה לי אל חוף המבטחים שם אמצא לי מקום מוגן מהחיים ואולי אפילו ממך ומכאבים שלא מרפים. רק דבר אחד תבטיח לי אהובי היקר שבחיים לא תשכח את האהבה הזאת, אותי ואותך ביחד באותן הלילות עם אותן הנשיקות החיבוקים והליטופים ושתדע שהייתי מוכנה למוות בשבילך אבל זה לא הדדי אז ויתרתי. חיי חשובים לי מסתם אהבה חד צדדית וליבי שכואב לא מוכן יותר להשלים עם המצב שאני אותך אוהבת יותר ממה שאתה. שאני מוכנה להילחם נגד כולם ואילו אתה רק עומד בצד ומביט.


אוהבת אותך, יקיר שלי.