האמת-אך ורק האמת - וכל האמת

הכרנו לפני שנה בערך,אותו לילה גשום, כאשר אני נהג מונית, לא יודע מדוע פניתי שמאלה כאשר הייתי אמור לפנות ימינה אבל מה שבטוח הוא זה שפניתי פניה מאוד חשובה וגורלית. לא רק עם המונית אלא עם חיי. הנה הוא סיפורון קטן על חיי , השעה היא 23.00 בלילה לערך כן אני זוכר הלילה היה גשום, אמרתי לעצמי זהו הגיע הזמן לסיים לאותו לילה, ואז זה קרה אני חולף על פנייך ותוהה האם למונית היא מרימה יד לימים הסתבר שבגלל הקור היה קשה להניף את כל היד. לא עצרתי כיוון שלא הייתי בטוח אבל את הראש סיבבתי ואת אישרת שלמונית את מחכה, אז עצרתי ואת הדלת פתחת ונכנסת מה שמסתבר לחיי גם. שאלתי לאן, הביתה השבת שאלתי איפה זה הבית וענית, אתם יודעים עד היום אני לא מצליח להבין את הפרפרים ואת דפיקות הלב המואצות ואת הרעידות המוזרות ואת הלחץ שתקפו אותי מאותו הרגע שקלטו אותה עיניי מנסה לעצור מונית. לא משנה דבר הוביל דבר החלפנו מיספרי טלפון ונפרדנו. כעבור יומיים היתקשרתי והזמנתי אותך לצאת והסכמת, מה שהתגלה כטעות החמורה של חיי. כי מהרגע שהגענו לבית הקפה ידעתי שאת לא בישבילי. אבל לא הצלחתי פשוט לא הצלחתי לסיים את הערב, מה שבטוח אם הייתי מסיים באותו הרגע שהבנתי לא הייתי כותב את המכתב היום. אבל מה שבטוח שיד אלוהים בדבר או שלא, הפגישה נמשכה עד שעות הלילה הקטנות. אני זוכר את זה בבירור אותך מספרת על עצמך ואני מסתכל עלייך ותוהה למה לא מצליח לבקש חשבון ולסיים את הערב. מוזר נכון כאילו כמה קשה כבר יכול להיות להרים את היד ולבקש חשבון, משימה בלתי אפשרית. ובסופו של דבר זה קרה סיימנו לאותו ערב או בוקר יש לומר, לקחתי אותך הביתה נתנו נשיקה על הלחי ואמרנו לילה טוב,


למחרת את התקשרת ושוב אני מוצא את עצמי באותו הבית קפה איתך יושב ותוהה למה אני פה. מה שבטוח לא הצלחתי להגיד לך לא. וככה במהלך שבוע שלם אותו בית קפה, לעזעזל אפילו אותו שולחן במשך שבוע שלם , וכך אני מוצא את עצמי לא רוצה אותך יותר ויותר אך לא מצליח להתנתק ממך, היה בך כל מה שלא רציתי והתחננתי לפני הבורא שלא יהיה בחצי השני שלי . בקיצור, ככה היה עוד שבוע ועוד חודש ועוד חודשיים לעזעזל כבר חצי שנה.


כאשר חצי שנה אימתת את כל החששות שהיו לי לגבייך. אני מצאתי את עצמי מקבל אותך אחרי כל טעות וטעות שלך ואת מצאת את עצמך מצליחה לגרום לי לקבל אותך אחרי כל טעות וטעות שלך. חבר'ה אם תרצו את ההמשך תוכלו לרשום לי בתגובות אני מאוד אשמח לספר את ההמשך אז ביי לבנתיים......