אני כותבת לך מכתב שלעולם לא אשלח :(

אהבנו...ככה אני מתחילה תמכתב...למרות שאני עוד אוהבת,אוהבת יותר מדי.


אתה  אהבת זוכר??כנראה שכבר שכחת...השתנית,הפכת להיות כל כך קר ואדיש..איפה אותו המלאך שהכרתי?..תוך יום אחד הפכה האהבה לשנאה...וממני אתה כבר לא רוצה לשמוע מילה..ואני כמו מכורה ממשיכה להתקשר ולנסות לדבר אבל לי זה לא עוזר..אתה לא מתייחס,מתרחק.


עכשיו פתאום אתה רוצה להיות לבד..אבל מה איתי?מה עם הלב שלייייייייייייי?איך אני יחיה בלעדייך?אני הרי רגילה אלייך:( לא יודעת כבר מה לעשות אני יושבת שעות על גבי שעות ..מנסה למצוא פתרון למצב....אבל מרוב השאלות אין בכלל תשובות....ואתה שותק...לא עונה....לא מתייחס.


ניסיתי ..באמת ניסיתי לשכוח...תאמת אין בי כבר כוח,אני מנסה להיות חזקה ואז פתאום אני נשברת...בלעדייך אני בחורה אחרת....אני מנסה לחייך ולהסתיר את הכאב אבל בלילה הוא חוזק וחודר עמוק ללב...ואז הדמעה זולגת והמחשבות מתרוצצות...ואני לאט לאט מאבדת תטעם לחיות.


לא ביקשתי ממך הרבה..רק לשמוע את קולך..אבל אתה מתייחס אליי כאילו אני זרה....זאת אני שדיברת איתה שעות בטלפון...זאת אני ששכבת איתה באותה מיטה...זאת אני שקמת לידה בבוקר ונתת לה חיבוק ונשיקה...זאת אני שקראת לה המלאכית שלך ועכשיו פתאום זה השתנההה?????


אין לך לב?????איפה נעלמו כל הרגשות?זוכר שאמרת לי שהרגשת משהו מיוחד איתי?..נראה לי סתם שיחקת ושיקרת..כשמרגישים לא שוכחים בקלות....


רצית לבד..קיבלת לבד..עכשיו תתמודד להיות לבד...אני מוותרת...אהבה כזאת אני לא צריכה...אני לא רוצה להילחם על משהו שבכלל לא קיים..אתה טועה..ויבוא היום שאתה תבין את הטעות...אני מקווה שבסוף יסתדר לך הכל ואתה תמצא את התשובות שחיפשת...הלוואי שיכולתי להגיד לך שאני יהיה פה בשבילך...אני פשוט לא יכולה....הרחקת אותי ואני מעדיפה להשאר רחוקה...זאת הייתה הבחירה שלך...למרות הכל אוהבת אותך ומאחלת לך רק טוב בחייים...


נשמה שלי אם רק היית יודע את גודל הכאב ......אולי אולי אותי לא היית מאכזב....אוהבת וזוכרת תמיד :(