אלוהים שלי!!

אלוהים.. בבקשה אני לא יכולה יותר לחיות עם כל הכאב הזה! בבקשה תעזור
לי! אתה היחיד שיכול!

כבר הרגת אותי מבפנים אז למה לא גם מבחוץ? למה? למה הרסת לי את הנפש וקרעת לי את
הלב ולא פשוט הרגת אותי?

יש בי את החשק להתאבד אבל אומץ אין לי! וזה רק אתה יכול לתת! אז בבקשה תיתן לי אומץ
או אפילו תהרוג אותי אתה..

כי כבר עשית את זה.. אני מרגישה שאני מתה, נושמת, אבל מתה.. דיי! אני לא רוצה לסבול
יותר בגללו...

למה היית חייב להפגיש ביננו ולגרום לי להתאהב בו?

למה תמיד אומרים שיש הרבה דגים בים וכל אחד בסוף מוצא את דג הזהב שלו שישאר איתו
לעד אם זה שקר?

למה שקר אתה שואל? כי אני מצאתי את שלי אבל הוא המשיך לשחות עם הזרם ובכלל לא הזיז
לו

שהוא השאיר מאחוריו מישהי אוהבת וכואבת... אוף! כל כך כואב לי עכשיו...

עד שהכנסת בי אומץ ללכת ולשאול אותו אם יש סיכוי ביננו אתה לוקח אותו ממני..

וגם ממש חברות טובות נתת לי...

אני מספרת להן מה שיושב לי על הלב והן בשיא הטבעיות אומרות שהן עייפות והן ידברו
איתי מחר...

חבל שהן לא יודעות שמחר יכול להיות מאוחר מדיי.. אתה מבין?

החיים שלי בזבל! אז למה לי לחיות בכלל? בשביל מה? בשביל לסבול? סליחה אבל עדיף לא
לחיות...