איך שהסורגים הפרידו בינינו-חלק 42

הדלת הייתה חצי סגורה.. וניתן היה לראות ולשמוע הכל.. והתפליאתייייייי... ממש
אבל.. הייתי בשוק לשמוע מה שששי אמר לאוראל..

שי:"תראי אוראל.. את אחלה בחורה יש לי הרבה כבוד אלייך.. אבל כרגע סיימתי קשר של
שנים עם שירלי ולא ניראה לי שזה יהיה במקום עכשיו את מבינה.."

כשהוא אמר את זה.. ידעתי שהוא הקשיב לי.. הרי זה שי הוא יכל לדפוק אותה ולזרוק אותה
כמו כל בחורה מהצד.. אבל ידעתי שזה לא הסיבה היחידה שבגללה הוא כביכול.. גמר עם
אוראל את הקשר.

ישר מהר התעופפתי מהאזור, לא הספקתי לשמוע תתגובה של אוראל כי פחדתי שהיא תקלוט
אותי מהצד...

חזרתי למיטה.. חשבתי על מה ששי אמר... ואז נירדמתי..

למחרת התעוררתי.. אוראל רותם ושי עוד ישנו...

הכנתי ארוחת בוקר... ואז הפלא של רותם צילצל... זה היה חסום..... עניתי... בלי
להגיד מילה.. וקול של בחורה.. נשמע.."רותם? רותם?" לא הגבתי מילה.. ניסיתי לזהות את
הקול אבל כמובן שלא הצלחתי.. וזה גם לא היה הקול של שירן!

ניתקתי.. והבחורה לא חזרה שוב למספר.

שמעתי בינתיים את רותם מתעורר החלטתי לשתוק לא להגיד לו מילה על זה.

רותם:"בוקר טוב.."

אני:"בוקר טוב..!"

ראיתי שהוא חיפש את הפלא שלו... ואז כשהוא מצא אותו.. ישר שאל:"התקשרו אליי?"

אני:"לא שאני יודעת.."

הוא התסכל בפלאפון.. וראה את השיחה הניכנסת.. אבל אמת.. הוא לא שאל אותי מילה.. זה
היה כבר חשוד.

בקושי החלפנו מילה.. זה היה מן בוקר כבד כזה.. אחרי חצי שעה שי התעורר ואחריו
אוראל.

אוראל ושי ירדו למטה... וראיתי את המתח שביניהם... היא באה התיישבה לידי... "אוראל
מה קורה?"

אוראל:"שום דבר.."

הסתכלתי על שי והמבטים אמרו הכל.. כנראה שאוראל לקחה קשה מדי ששי דחה אותה אמש.

הם אכלו ארוחת בוקר ורותם פתאום נעלם... יצאתי החוצה בשקט ושמעתי...... את כ=ל שיחת
הטלפון שלו...............

רותם:"מה את לא מבינה אמרתי לךש אני לא בבית!! מה את מתקשרת אליי תגידי מישהו ענה
לך לטלפון?????"

כמובן שאת הצד השני לא שמעתי.. אבל כנראה שהיא הודתה שענו לה.... ורותם ידע שר=ק
אני הייתי ערה.. אופססססססס.....

התקדמתי.. הייתי מאחורי הגב שלו ואז הוא שתק מהלם... ואמר לה:"וואי אני ירצח אותך
אם זאת הייתה עדן שמעת?" ואזזזזז..... הפעתי אותו... "חבל שתשב בית סוהר בפעם ה-3
רותם..."

הוא הסתובב והחליף צבעים.... כמובן שהלב שלי נשבר כי הבנתי שיש לו עוד מישהי
מהצד... זה היה לא יאומן.. היה לא אמיתי הרגשתי שאני מתפוררת לגמרי.. שהאגו שלי
בתחתית... כי אני לא מספיקה.

התעשתתיי לרגע ואמררתי לו:"לך אליה... כי אותי כבר לא יהיה לך..."

הלםםםםםםםםם שוקק מוחלטטטטט הוא קפא במקום וכשניכנסתי חזרה לבית הוא כמובןןן רדף
אחריי.. שי ואוראל ראו את כל הבאלגן...

ואז כבר התפרצתייייי "אל תתקרב אלייייי? לא רוצה לשמוע ממך רותם צא לי מהחיים צא לי
מהביתתת לא מעניין אותי אפילו מי זאתתתת" אוראל ושי עמדו בצד.... מרותקים.. הם לא
הבינו מה הולך.. לרותם עמדו דמעות.. ושמעתי את שי אומר לרותםם... "מה עשית לה
רותם?"

אני.. שאני כזאת חכמה.. נפלתי בפח.. קיבלתי את המכה של החיים שלי.. אוראל עלתה אליי
לחדר וראתה אותי שבורה לגמרי... "וואי עדן.. אני לא יודעת מה להגיד.." אני:"דיי
עדיף שלא תגידי כלום.. מאמי בבקשה אל תיפגעי אני ממש רוצה להיות לבד ממש אבל.." היא
הבינה אותי במלוא מובן המילה.. והלכה הבייתה..

בינתיים רותם ושי דיברו למטה.. ואני.. ניכנסתי לתוך עולם משלי.. הדלקתי סיגריה אחרי
סיגריה ורותם רק מנסה לרוץ לי תדלת.. והקול.. כבר הלך לי לגמרי מרוב צרחות

"לךךךךך מפההההה לךךךךךך כברררר" הוא ידע.... שאין לו דרך חזרה..... הוא ידע את זה
שאם אני יגלה את זה.. הסוף שלו יגיע..

פתאום כל כך הרבה דברים התחברו לי... קשה לתאר את זה וכמו שאתם קיבלתם את זה בבום..
ככה גם אני לא היה לי קצה חוט אפילו לשדר לכם שהגבר "שלי" בוגד בי.. ממש כמו
פ33ה..... כמו אטום.

הסתגרתי עם עצמי.. לפתע נשמע שקט בבית... אז פתחתי את הדלת בשקט וירדתי למטה...
באמת לא היה אפחד... כיביתי את הפלא שלי... ואז קיבלתי טלפון לבית.. שגם לו לא
עניתי.

ואז... דפקו בדלת... הסתכלתי במצלמה.. וראיתי שזה שי... ידעתי שהוא יחזור ידעתי..
ודווקא איתו הסכמתי לדבר............... פתחתי לו את הדלת.. הוא לא אמר מילה.. רק
חיבק אותי חזק חזק חזק!!!!!

הדמעות ירדו כבר לבד... אני עד היום זוכרת את הכאב.... וגם את ההחלמה ממנו.... שי
הכין לי כוס תה שהרגיע אותי... ישבנו בסלון... ודיברנו על הכל...

שי:"עדן הוא סיפר לי פחות או יותר גם הוא על הפנים.. אני הבנתי שזו בחורה מהעבר..
עוד כשהוא היה עם שירן ומשהו שנגרר ונגרר..."

אני:"לא אכפת לי שי... הוא בגד בי"

שי:"אני מבין אותך מאמי תאמיני לי אני רוצה רק לטובתך"

אני:"אני יודעת..."

שי:"אני בטוח שעמוד ידעת שאני יחזור.."

אני:"ידעתי ידעתי..."

שי:"אני יתן לך עצה.. שאני מאוד מקווה שתממשי אותה כשאת תירגעי... עוד יום יומיים
כמה שתצטרכי אני מציע לך להתעמת איתו.. עם הדברים עם האמת עדן.. אחרת זה יישאר בך
לתמיד!"

אני:"אני מודעת לזה.. זה יקרה"

הוא התקרב אליי החזיק לי את שתי הידיים ואמר לי:"אני סומך עלייך את בחורה ברזל.."

הוא חיבק אותי.. ונשק לי על הלחי.... הוא הרגיע אותי כ"כ תודה לאל שהיה לי את שי...
תודה.

הטלפון עדיין נשאר מכובה... אפילו שי סגר את שלו בשבילי ונשאר איתי כל היום........
כפרה עליו... הוא הזמין לי אוכל.. קנה לי סיגריות הכל ממש אם לא הוא אני לא יודעת
מה הייתי עושה.. משום חברה לא רציתי לשמועע!!!

הטלפון של הבית לא הפסיק לצלצל ידעתי שזה רותם שמשתגע.... אבל לא עניין אותי.. ואז
נשמעה דפיקה..... אני ושי הסתכלנו אחד על השני... שי הלך להתחבאות... ואני הלכתי
לפתוח את הדלת...

רותם עמד מולי..... גמור לגמרי.......

"עדן בבקשה תני לי להסביר לך אני לא יכול בלעדייך את האחת שלי.."

הסתכלתי עליו במבט קשוח מאוד....

רותם:"תני לי להיכנס....... בבקשה.."

אני:"לא רותם... אני ישמע אותך, אבל כרגע אני לא מוכנה.."

הוא התחיל לבכות וקפץ עליי בחיבוק... הזזתי אותו ממנו.. ואמרתי לו:"תלך.... ואל
תחזור..."

סגרתי לו את הדלת.. אחרי דקה בערך שי יצא..... הוא התסתכל עליי ואמר לי:"כל הכבוד
לך ילדה..." ואז.. הייתה שיחת טלפון מחו"ל זה היה אחי.... לא יכולתי לדבר... נתתי
לשי שיסביר לו הכל.... אליאב היה רותח... וכעוס... ואמר לשי שישמור עליי עד שהם
יחזרו..

רק אחי וסיון ידעו ששי נישאר אצלנו בגגלי... השאר לא ידעו על זה מילה.

אליאב ושי היה קבוע בקשר טלפוני.. והבנתי שאליאב דיבר עם רותם וכעס עליו.. אבל
עדיין הם חברים ואליאב לא רצה להיכנס לנו לתוך העניינים כ"כ אבל כשהוא דיבר איתי
הוא הדגיש לי:"עדןן לא לחזור אליו יותר!"

הדלקתי את הפלפון שלי.. דיברתי עם החברות הרגעתי אותן.. גם אוראל.. ביקשתי ממנה
אישית שלא תספר לאפחד מה שקרה.

ואז הבלגנים אצל שי התחילו............ שירלי מתקשרת אחותו אמא שלו אבא שלו ואיפה
אתהההה ולאן נעלמתתת לכולם הוא הסביר שהוא עסוק.. שירלי מזה לקחה את זה קשה כי הוא
באמת נעלם לא התקשר אליה ולא כלום אבל בכל זאת.. העניינים ביניהם לא מוגדרים ככה
שאני לא יכולה לשפוט.

רותם לא הפסיק לשלוח הודעות... או לחייג.. התעלמתי לבינתיים באופן מוחלט ממנו.

שי לא עזב אותי לרגע.... בזכותו קמתי על הרגליים.. אבל מלבד העזרה שלו.. ידעתי שהוא
לא כאן כי הוא "מת עליי".. ידעתי תמיד ששי מרגיש אליי משהו ורוצה אותי... מתישהו
במשך הלילה זה היה מתפוצץ..

נירגעתי.. והדמעות כבר התייבשו... השיחותש לנוע ל רותם התהפכו לשיחות על החיים
שלנו... הוא סיפר לי על אבא שלו.. על אמא שלו שהם התגרשו בגיל צעיר.. על אחותו
הקטנה שהוא מאוד אוהב.... סיפרתי לו גם הכל.. היה לי ממש כיף נהניתי מכל רגע...

"אבא שלי היה מאוד אוהב אותך..." הוא אמר לי... חייכתי חייוך... ואז הוא
אמר:"באמת.. נשבעת לך הוא מזה אוהב בחורות כמוך.. הוא יצא עם בחורות בגילנו
חחחחחחח" צחקנו והיה ממש כיף.

ואז הוא התקרב אליי..... לאט לאט.. וניסה לנשק אותי.. אך עם כל הכבוד.. זזתי.... לא
קשור לרותם, אחרי מה שרותם עשה לא הזיז לי כבר יכולתי לעשות מה שבאלי למה הוא עשה
מה שבאלו כאושר הוא היה איתי!!!

אני:"שי.. לא מאמי דיי..."

הוא הוריד תראש וראיתי כמה שהוא בבאסה...... ואז אמר:"עדן אני יכול להגיד לך משהו?"

אני:"תמיד.."

שי:"לא יודע מה קרה לי מאז שהכרתי אותך.. לא יצאת מהראש לשנייה אחת אפילו... עשית
לי משהו מיוחד, משהוש אפחת לא ידעה לעשות לי עד היום..."

הסמקתי.. ועברה ליה רגשה מאוד נעימה בגוף כשהוא אמר לי את זה.. כבר הזכרתי פעמים
רבות ששי שונה מכולם קשה לתפוס אותו.. הוא גבר ועושה מה שגבר עושה.. וכדי שמילים
כאלה ייצאו לו מפה צריך הרבה.

אני:"מאמי.. אתה יודע שאתה חשוב לי אבל לא ניראה לי שזה מתאים בזמן הזה.."

שי:"את צודקת.. פשוט כשאני רואה אותך אני כבר לא שי הרגיל.."

אני:"דרך אגב... אל תכעס אבל שמעתי ת'שיחה שלך עם אוראל בלילה.."

שי:"רצינית?"

אני:"כן... לא שמעתי את התגובה שלה אבל מה שאמרת לה כן.. והייתי מאוד שמחה.."

שי:"הקשבתי לך.. אבל תאמיני לי לא בגללה ולטובתה חתכתי את זה.. אלא רק בגגלך..."

אני:"אני יודעת..........."

לא ישקר שלא רציתי לקפוץץ ולנשק אתת שי.. אבל לא רציתי להיכנס לשום מחוייבות
עכשיו... לשום דבר שיכול לגרום בעיות באזור.

שי מן..... סוג שששללל שלמות כזאת.. היופי שלו.... מצד אחד הפנים הילדותיות
האלה.... ומצד שני הגבריות שלו הכל מחובר ומעורבב יחד.. אני אוהבת ה=כ=ל ה=כ=ל בילד
הזה... מאז הסיפור הזה.. אני ושי היינו צמודים אחד לשני שחבל על הזמן.. אבל הפעם
יותר בגלוי...

אבל לא בקטע רומנטי יותר.. בקטע ידידותי חזק ועמוק... הוא נהפך לחברה טובה.. לאח..
לבעל.. להכל באותו זמן.. וזה מה שגמר כמעט את רותם.

אחי התקשר ושאל אותי אם נירגעתי והכל בסדר.. אמרתי לו שתודות לשי.. הכל מעולה, אח
שלי הודה לשי על כל רגע שהיה איתי עד שהוא חזר מחו"ל.. למחרת בערב... כבר סיון
ואליאב היו אמורים לנחות.

שי חזר לנתניה... ואני נשארתי לבד בבית.... הלכתי לישון.. ובשעה.. 2 וחצי בלילה
קיבלתי טלפון מרותם....... הוא היה בוכה דמעות רצח.... עד כדי כך שאפילו אני ריחמתי
עליו.... ואמרתי לו:"בסדר, תבוא.. אני ישמע מה שיש לך להגיד ותלך רותם"

התעוררתי משינה שטפתי פנים... ופתחתי ללרותם את הדלת, היה מוזר לאללה להסתכל עליו..
בואו נגיד שלתוך העיינים שלו לא יכולתי להסתכל...

לא הוצאתי מילה... הוא פשוט התחיל להסביר ולהסביר בלי הפסקה....

"עדן אני נשבע לך אני אוהב אותך ורק אותך.... אני רוצה להפסיק לשקר לך אני יסביר פה
את כל האמת..."

עדיין לא אמרתי מאום....

והוא רק המשיך..."הבחורה הזו זאת אחת שהייתה איתי בקשר לפני שירן אחרי שאני ואת
גמרנו.... וגם כשהייתי עם שירן... היא מתקשרת אליי בלי סוף..."

אני:"כשהיית איתי היית איתה?"

שררה לפתע דממה.....

רותם:"כן..... אבל רק פעם אחת פעמיים לא יותר נשבע לךך עדןןן"

אני:"אני בהלם.. גועל נפש.. בוגד מסריח תמיד היית כנראה... מיז את רותם מי זאת?"

לפני זה לא רציתי לדעת מי זאת אבל שהשיחה גלשה... כב שאלתי.. היה לו קשה להגיד אבל
הוא גם ידע שעדיף לו מאוד להגיד ת'אמת.. כי מולי הוא לא יכול להתמודד..

רותם:"עדן זאת הייתה...."

כ"כ היה קשה לו להוציא את השם שלה מהפה כ"כ כ"כ........ ואז הוא אמר שזו......