ידיד של אהבה- פרק 3

הגיע היום שבו החלטתי שזהוו אני לא שומרת יותר את הרגשות שלי בבטן אני הולכת
ואומרת לו את זה בפנים אז באמת הלכתי אליו והתחלתי להגיד לו שאני מרגישה משו אליו
ובאמת שאני לא באה בהצבת עובדות שיקח לו ת'זמן ושאני לא מצפה לכלום.. ואז הוא התחיל
לדבר.. הייתי בטוחה שהוא ישתוק ולא יגיד לי כלום אבל הנה הוא אמר לי שהואאא....

_______________________________________________________________________________________________________

שהוא פשוט מפחד לפגוע בי.. כאילו מה לעזאזלל?? אני מדברת איתו על הרגשות הוא אומר
לי שהוא מפחד לפגוע בי? למה שאני אפגע?? הוא אמר שאני ידידה מאוד טובה שלו ולא רוצה
קטעים לא נעימים אח"כ והוא המשיךך והמשיך לדבר ואני לא ממש הקשבתי יותרר... הייתי
בעולם משל עצמי וחושבת למההה?? למהה שומדבר לא יכול לצאת לי כמו שצריך? כשהוא סיים
לדבר הוא הסתכל עליי והבנתי שאני צריכה פשוט לחזור למציאות.. נתנו חיבוק והלכנו...
חברה שלי באה אליי וספרתי לה את הכל.. הלכנו הביתה וסתם דברנו רכלנו צחקנו... ואז
הוא קרא לי... הוא היה מאחוריי.. הייתי כל כךך מבואסת שאפילו לא רציתי להסתובב אליו
פשוט המשכתי ללכת אבל חברה שלי אמרה בקול הוא קוראא לך ולא היה לי נעים אז
הסתובבתי.. הוא רצה לבוא איתי הביתה.. הוא גר כמה רחובות לידי.. אז הלכנו כולנו
ביחד ואז חברה שלי הגיעה לבית שלה אז נשארנו רק אני והוא.. הוא אמר לי שנשב קצת..
אז ישבנו ודברנו והיה הכי מצחיק בעולםם... ולרגע שכחתי בכלל שאמרתי לו את מה שאני
מרגישה כי באמת הוא זרםם.. אחר כך המשכנו הביתה ונתנו חיבוקק גדולל גדולל שזה דווקא
נתן לי תקווה שאולי כן יהיה איזה משו בעתיד.. שאולי אני באמת חשובה לו והוא מפחד
לפגוע ביי... כי שמעתי כבר מכמה ילדים שהוא סתם משחקת בבנות ואולי הוא לא רוצה לצאת
איתי ככה.. נכנסתי הביתה מלאת מחשבות, התקלחתי והלכתי לישוןן..

המשכנו לדבר במשך שבועיים כרגיל ואפילו התקרבנו עוד יותתרר.. הרגשתי בענניםםם.. אבל
לא ידעתי כבר למה לצפות...

אחרי שבועיים נפגשנו שוב.. כאילו נפגשנו במשך השבועיים האלה אבל זה היה הפעם ראשונה
אחרי שבועיים שנפגשנו לשיחה רצינית.. ישנו ודברנו על כל מה שקורה והכל ואמרתי לו
שאני מבולבלת ולא יודעת כבר מה לחשוב למה לצפותת... אז הוא אמר לי אותו הדבר כמו
בפעם הקודמת רק שבפעם הזאת אני הפסקתי אותו באמצע הדיבור ואמרתי לו "טוב.. אתה רוצה
שניהיה ידידים אז זה מה שניהיה" והסתכלתי על השמיים, על הירח.. חפשתי אולי איזה
כוכב נופל שאני פשוט אבקש להעלםםם... אבל הוא פשוט ישב והסתכל עליי.. פשוט ככה.. לא
דברנו אפחד לא פצה פה רק הסתכל עליי בשקט.. סובבתי את הראש וראיתי אותו מסתכל עליי
והוא לא הזיז את הראש.. היה לי חשק כל כך לנשק אותו באותו הרגע אבל סתם דברתי איתו
שטויות.. אחרי היום הזה אמרתי זהווו.. זהוו לאהבה.. אני כבר לא צריכה את הידיד שהפך
לאהבה.. אני רוצה לחזור לידיד שליי.. לידיד שהיינו מדברים חופשיי בלי קטעים לא
נעימיםם ובלי שטויותת כאלה של כן או לא.. המשכנו לדבר רגיל והכל אחרי זה אבל עדיין
היה בינינו את המרחק.. יותר שקלנו מילים מה להגיד אחד לשני ולא היינו מאה אחוז
ישירים אחד עם השני...

ואז הגיע היוםם שאמרתי מה שיהיה יהיה אני מכירה מישו חדש.. ואז באמת הכרתי מישו חדש
היה מצחיק ואפילו התנשקנו אבל אפילו כשהתנשקנו הראש שלי היה על אסף.. כל הזמן חשבתי
מה עם אסף..

יום למחרת דברתי עם אסף וספרתי לו על ההוא שהכרתי (דרך אגב קראו לו נמרוד). אסף קצת
קינא ואפילו התעצבן ואני הייתי מאושרת מזה... דברנו ואמרתי לו ממש הכלל שהתנשקתי עם
נמרוד אבל חשבתי עליו.. והוא בתגובה אמר ליי.....



להמשיךךךךךךך??? :)

אהה.. ודרך אגב.. תודה לכל מי שקורא את הסיפור באמתת.. הוא אממיתי, הוא על החיים
שלי וזה חשוב לי התגובותת :-*