למה אני עדין אוהבת אותך???

אני כותבת לך מכתב שלא תקראה לעולם אך בכול זאת אני רוצה לכתוב לך.


אני רוצה להתחיל בכך שאני אוהבת אותך ושלא הצלחתי לשכוח אותך אני לא רוצה שתחשוב שבא אליך בטענות רק רציתי שתידע זאת. כבר עבר הרבה זמן מאותו שיחה טלפון ואני לא מצליחה להפסיק לחשוב עליך,אני יודעת שבינינו לא יכול לקרות כלום מעבר לידידות יפה ואני חיה אם זה ומתומודדת עם זה גם אבל תגיד לי מה לעשות כדי להוציא אותך מתוך ליבי,עבר הרבה זמן מאז פעם אחרונה שראיתי אותך בבסיס ומאז אני לא מפסיקה לאהוב אותך לא משנה כמה רחוק אתה נמצא ממני אני עדין מרגידה אותך קרוב כאילו אתה נמצא לידי,למזמן ראיתי את אבי ידיד שלנו והוא שאל אותי אם דיברתי איתך ואמרתי לו שכן והוא שמח אבל הוא יודע שבינינו לא יקרה כלום לא רק בגללך גם בגללי כי אני לא רוצה לסבול ואם אני יצא איתך זה ניקרא לסבול,אתה פשוט ממש בלתי מובן אתה אומר לחברים שלי שאתה אוהב אותי אבל באותו רגע גם מכחיש זאת,אתה מתסכל עליי ומתקרב אך באותו זמן גם מתרחק,פעם אתה נחמד ופעם אתה מגעיל אני לא מבינה את התנהגות שלך ואת האמת אני גם לא רוצה להבין כבר מזמן הפסקתי לנסות להבין אותך,אתה מתנהג כמו ילד קטן שרוצה ממתק וחושב שהמתתק הזה הוא אני אז יש לך טעות כי אין לי חשק להיות הממתק של אף אחד ובטח שלא של מישהו שלא יודע מהוא רוצה לי כבר נמאס מהמשחק הזה שלך ,אם אתה כל כך רוצה לשחק אז חפש לך פראיית אחרת לשחק איתך את המשחקים שלך כי לי זה כבר נמאס.תאמין לי שניסיתי להבין אותך וניסיתי להראות לך שבינינו כן יכול לקרות משהו אם רק הייתה אורמ מה אתה באמת מרגיש במקום לברווח מהרגשות שלך אני לא מבינה מה אתה כל כך פוחד שאתה בורח כי אתה בורח אבל מעצמך כי אתה לא נותן לאנשים להתקרב אליך,אתה נסגר בתוך עצמך ולא נותן לאנשים ולחברים הקרובים שלך לעזור לך ולנסות להתמודד אם רגשותך.


שאני ואתה היינו מדברים בבסיס הרגשתי שאתה נפתח ומאוד שמחתי אבל ברגע שהשתחררתי אמרו לי שאתה בקושי מספר מה עובר עליך ושאתה מוציא לפעמים את עצבים על אחרים במקום לדבר ולנסות לסדר את הדברים כמו שהם אז אני שואלת את עצמי למה שאני הייתי לידך הייתי מדבר,ומספר ופותר את הבעיות שלך כמו בנאדם וברגע שאני לא נמצאת התהפכת? מה גרם לך לחזור להיות אותו בנאדם סגור של קודם אתה יודע שאתה תמיד תוכל לסמוך עליי ושאצלי תמיד תמצא אוזן קשבת כי למענך אנ אתן את החיים אתה הבנאדם הכי חשוב לי בחיים ובעלדיך אני חושבת שאין לי חיים אני מסתפקת בחברתך,מספיק לדעת שאתה מדבר איתי ושאתה מתגעגע לשטויות שלנו אבל בעיקר לשיחות שלנו אני שמחה שלפחות אתה מודה שאתה מתגעגע.טוב אני אל רוצה לבלבל לך את המוח אז אני אסייםאת המכתב בזה שאני אורמ לך שאני תמי אבל תמי יהיה פה בשבילך והלוואי שיום אחד אתה תחזור להיות אותו אחד שאני התאהבתי ושאני עדין אוהבת למרות שלא מגיע לך.


תמיד קטןם בשבילך הפיצפונת שלך!!