הסמים הם הגבול בינינו

דלת הכניסה ניתקרה והפרה את השקט שסרר בבית

השעה שלוש ליפנות בוקר, יושבת בין כל הספרים והמחברות

עוד מעט סוף סמסטר זה זמן שלי ללמוד אני חייבת את התואר זה חשבתי לעצמי.

"מה המצב?" הוא פונה לעברי בזלזול , " הכל בסדר " אני עונה אותו מטבע

הוא הולך למטבח ומכין לאכול הוא חוזר ונעמד מולי , בידו הפנויה מעביר ערוצים "מה בא
לך לראות?" אני לא עונה קמה מהספה ושוכבת לישון מחר יום חדש!



אתם אולי לא מבינים אני בעצמי לא מבינה..

למה התחלתי את סיפורי מהסוף ולא מההתחלה

דצמבר 1997 כיתה ח תלמידת תיכון בבית ספר "רבין" בעיר כרמיאל

השקפת החיים שלי הייתה ניראת אז כל כך יפה פשוט ילדה.

אך לאט לאט הילדה הזו שבתוכי הפכה לאישה , לאישה מבוגרת בגיל צעיר.

אתם בטח חושבים היא הולכת לספר לנו בטח על עוד איזה פרשיית אוהבים בין שני ילדים.
לא! זו פרשיית אוהבים בין ילדה קטנה לעבריין גדול!

4.7.97 גיבשנו החלטה בכיתה ללכת לים זו בעצם הייתה ההברזה הראשונה שלי בתיכון
התיישבנו מתחת לסככת המציל

את הים תמיד אהבתי מגיל קטן הים סימל בשבילי הכל כשהיה לי עצוב, טוב הייתי הולכת
לים מראה הגלים הנשברים בסלעים הקסים אותי הרגשתי שהגלים מדברים אליי לפעמים.

הבאנו נרגילה סיגריות וקצת גראס , שטויות של גיל ההתבגרות לנסות דברים שמזיקים לנו
בחיים.

שאפתי את העשן לתוך הריאות הרגשתי איך השמיים מסתובבים איך שההרגשה הייתה נעימה
הלכתי לטייל לי קצת לבד לאורך החוף הייתי מסטולית נורא מסטולית.

לפתע הרגשתי כדור ליד הרגל

"היי בובה את יכולה לזרוק לי את הכדור בבקשה?"

פנה לעברי בחור נאה וגבוה

"כן" עניתי ובעטתי לעברו את הכדור

"תודה נשמה"

המשכתי ללכת לאורך הים ראיתי איך הגלים מחייכית אליי ראיתי איך הים הגדול מסתובב לי
מול העיניים

ופתאום הרגשתי יד מלטפת את צווארי, "אפשר להתחיל איתך?"

הסתובבתי ומולי עמד אותו בחור שפגע בי עם הכדור

"אתה כבר עושה זאת לא?"

הוא חייך "בת כמה את?"

"13" עניתי

הוא לקח צעד אחד אחורה

"תינוקת"

נכון הסתכלתי עליו ושוב הרגשתי סחרחורת .

אני לא זוכרת כל כך מה קרה שם רק שמצאתי את עצמי במין לופט כשהוא יושב לידי ומלטף
לי את היד

"זה לא יפה מגיל צעיר לעשן סמים"

"מה?" מה זאת אומרת? מה אני עושה פה?

"כניראה שלא באה לך כל כך טוב הסטלה התעלפת אז לקחתי אותך לדירה שלי

"אני רוצה הבייתה"

"אין בעיה.. אני ייקח אותך רק תגידי לי.. איך קוראים לך?

"קארין"

"שם יפה.. נעים מאוד " קובי"

"נעים מאוד תודה רבה לך אבל אני רוצה הבייתה"

הוא ממש היה חמוד .. לקח אותי לבית אבל בבית חיכתה לי אמא

שהייתה די לא מרוצה מההברזה שלי

כמובן שהדבר האחרון שרציתי לשמוע זה צעקות הראש שלי כאב נורא

אז לא התייחסתי ועליתי לחדרי

בראשי לא הפסיקה להתנוסס תמונתו של אותו קובי

הוא ניכנס לי לראש ומאז לא יצא ממנו..



איך הסיפור?

מחכה לתגובות...