הלוואי שהיית כאו...

מירב היקרה...


לא יכול להפסיק לחשוב עליך אף לא ליום אחד. שנתיים עברו ונראה כאילו היה זה אתמול...


אני רוצה שתדעי שאהבתי אותך , ועדיין אוהב, אך לא הייתה לי שום ברירה, הייתי חייב לעזוב.


עזבתי לארץ אחרת...  בלעדייך...


אלוהים מירב... אם רק היית יודעת כמה דברים היו ונשארו לי לומר לך, אם היית יודעת כמה דברים לא ידעת עלי... אם היה לנו עוד קצת זמן...


אבל לא יכולתי,


לא רציתי לפגוע בך כי ידעתי שיש לנו רק חצי שנה יחד עד שאעזוב. הכאב היה גדול מידי ובינינו היה משהו כל כך תמים, כל כך נכון ואמיתי.


אבל היום אני חושב שאם הייתי יכול להחזיר את הזמן אחורה , הייתי פועל אחרת... לא הייתי עוצר את עצמי ... מלהיות שלך טוטאלית...גם אם זה לזמן קצר...


והיום... היום אני איתה, את לא הכרת אותה אבל חזרתי אליה אחרי חמש שנים שך פרידה.זה קרה בלי תכנון ובלי שום קשר אליך, אני אוהב אותה והכל, אבל אף אחד בעולם הזה לא יבין איך הלב שלי חצוי הין שתי אהבות , שתי ארצות, שתי מציאויות שכל כך שונות אחת מהשניה ועם תקווה אחת , שהלב הזה יפסיק לדמם.


שלך לנצח...היכן שלא תהיי...