קוראת את השירים

קוראת את השירים פה.. את המכתבים.. חלקם נראים כאילו אתה כתבת אותם... ואז נזכרת.. מעולם לא כתבת שירים.. מעולם לא קראת אותם... מעולם לא לקחת שיר אחד לידך וליטפת אותו בעיניך... אף סיפור שלי לא עניין אותך... את השירים אשר נכתבו לך הנחת תחת ספל הקפה...


ובכל זאת, ההבטחות השקריות.. הרמאות... האהבה העיוורת והכאב שהיוצרים פה כותבים עליהם.. נשמע כ"כ עלינו.. אני כבר כמעט בטוחה שהשתנת, או שלא הכרתי אותך מספיק, ואולי באמת אתה חרזת את אהבתך וכאבך במכתב...


ואז נזכרת.. מעולם לא קראת.. לא היית מכור למילה הכתובה כמוני...


ואז נזכרת..מעולם לא ידעת שאני כותבת.. ואין אני דואגת שתקרא את המכתב.. ותדע שאני עוד זוכרת.. כי אתה לא קורא.. ולא אכפת לך שאני כותבת..