📚 סיפורי אהבה
אהבה---הפחד הכי גדול=סיפור אמיתי...!כא והפעם באמת אחרון
👁️
1,374 צפיות
💬
6 תגובות
היי זאת קורל יכול ללהיות שחלקכם כבר שחכו את הסיפור שלי ויש כאלה שלא
אז בשביל אלה שלא שכחו אותי לשנייה ההמשך של הסיפור שלי
הוא עדיין עצוב...אבל מה לעשות אלה החיים וצריך להתמודד עם הדברים הקשים שיש
בהם..אבל מצד שני בכל דבר רע יש גם צד טוב!
אני מקווה שתהנוו מהסיפור
קורלי=]
חזרתי הביתה ..סיפרתי לנופרר הכללללללללל..לחברים שלי יום אחרי בבצפר אמרתי שאני
עוברת ניתוח לא קשה..נפרדתי מכולם לשבועיים בערך כולל ההתאוששות..ואם בכלל אני
יתעורר מהניתוח
עם תומר בליתי יום שלםם..הלכנו לכל מקום אפשריי..הוא אמר שהוא אוהב אותי כ"כ ושהוא
עשה טעות כשהוא לקח הפסקה ממני..
הוא אמר שהוא יחכה לי פה עד שאני יחזור מהניתוח....
נפרדתי מכולם..מהמשפחהה...
זהוו זה אין דרך מוצא נכנסתי לניתוח וכל כך פחדתי שיקרה לי משהו...מאז אני לא
זוכרתת כלוםםםםםםםםםםםםםם
אחרי כמה ימים או שבועות אני לא בדיוק זוכרת הייתי בתרדמת לאחר מכן התעוררתי והיחיד
שראיתי שהיה ליידי היה ת-ו-מ-ר-!
"יפהה שליי כ"כ התגעגעתי אלייךךך סוף סוףף התעוררת חיכיתי לך הרבה זמןןן"
"תומררר? זה אתה " כמעט לא ראיתי כלווםם...ראיתי ממש מטושטשש
"כןן מה..את לא רואה אותייי?"
"אני לא ממש רואה טוב"
תומר נבהלל ומיד קרא לרופאא שיבוא לבדוק אותיי..אחרי הרופא נכנסוו אאם אני לא טועה
אמא,אבא, נופר, ותומר הם היו במתח מה קורה איתי אמא ואבא שלי חיבקוו אותיי וגם נופר
הרופא אמר להם להמתין בחוץ בזמן הבדיקה הוא יצא להורים שלי אמר מה שאמר..ואמא שלי
נכנסה
"ילדהה שליי חיכיתי לרגע הזה שתפקחיי את העינייםם"
"אמא ..אני לא רואהה טוב"
"זה בסדר מתוקה שלי הרופא אמר שזה יעבור לך עוד כמה ימים..אבל מה שחשוב זה שהניתוח
עבר בהצלחה"
"מה בסדר מהה?ואם אני לא יחזור לראות יותרר?"
"קורל אל תדברי שטויות הרופא יודע מה הוא אומר"
"טוב אני רוצה לצאת מהמקום המסריחח הזה כבר נווו אני רוצה לצאתתתת"
"את לא יכולה את צריכה יותר להתאושש"
אוףף לא יכולתי להיות דקה אחת יותר בבית חוליםם ששעה עברה הרגשתי כאילווו עבר שנההה
זה היה ממש סיוט שונאתתת בתי חוליםם
אחרי זמןןן כל החברים התחילו לבוא אליי ולדבר איתי הביאו לי אפילו פרחים
ושוקולדד..ואז המשפחה נכנסה אחחח כמה שהתגעגעתיי אל כולםםם וכולם אליי חחחח
כולם פתאום נתנו לי תשומת לב מלאההה זה היה הכיףף שבזה חחח...
אחרי שלושה ימים בערךךך סוף סוףף הראייה שלי התחילה להשתפררר אמרתי את זה לרופאא
אבל המניאק הזה לא נתן לי לצאת והשאיר אותי לעוד יומיים בבית חולייםם
ואזז סוף סוף חיכיתי לרגע הזהה...=ה=ב=י=ת=ה= ברוךךך ה' כל כך שמחתי לחזור
הביתהההה..
לאחר שבועים בערך הרגשתיי ממש לא טוב וההורים שלי פחדו ולקחו אותי שוב לבית
החוליםם..הראייה שלי שובב החלה להיות מטושטשת ואני אפילו לא יודעת איךך ניתוח בבטן
יכול להגיע לעינייםם איךךךךךך...
הרופא אומר שרוב הסיכויים שזה בגלל התרדמתת ובגלל החומר הרדמה ששמו ליי ..לא הבנתי
ממש מה הקשר והתחלתי לפחדד..
הרופא הביא לי טיפות עיניים השתמשתי בהםםם כבר שבועיים ושום דבר לא עזר פחדתי שאני
יתעוור ...והפחד הזה והתחושהה הייתה בכיוון..
לאחר שבועיים שאני ררק לוקחת את הטיפות ושוםם דבר לא עוזר..הרופא כבר לא ידע מה
לעשות ישבתי על המיטה הרופא יצא החוצה..
ואמא שלי חזרה בוכה..
"אמאא מה קררה מה הוא אמר?"
"קורלי זה ממש קשה אבל את חייבת להיות חזקהה"
נוו אמא דייי כבר תגידי לי מה קרההה"
"הרופא אמר שאין ...אין מ..ה..." אמא שלי התחילה לגמגמם..."אין מה לעשות עם זה"
ופרצה בבכי
"מה זאת אומרת עם מהה?"
"העיניים"
"זאת אומרת שאני יתעוור?"
"אין לדעת בנתייםם אבל בתקופה מאוד ארוכה את לא תראי טוב"
"נוו אז תביאו לי משקפייםם ואני יראה טוב"
"זה לא העניין ילדה שלי"
"נווו אז תגידי לי מה העניין למה זה ככהההה??? איךךךךךךך" הרגשתי כמו ילדה בת 5 שלא
מספרים לה כלום בבית הזההה
"קורלל דיי תפסיקי זה מאוד קשה אבל הם לא יודעים ממה זה נגרם"
"נוו אז שיבדקו אותיי..דיי אמא אני לא רוצצהה שיהיה לי ככה למהההה למההההההההה
אוףףףףףףףףףף" התחלתי לבכות כמו מטורפתת..
אבל לא הייתה ברירה וחזרנו הביתה וישר הלכתי לתומרר..
אני:תומר תקשייב רגע..אולי זה יהיה דרמטי מדיי אבל יכול להיות שאולי לא כדאי לנו
להיות יחד..
תומר: מהה על מה את מדברת?
אני: תומר תראהה..העיניים שליי הם כבר לא כמו שהןן..יכול להיות שתקופה ארוכה אני לא
יראה או שבכלל כל החיים אני יראה מטושטש ואולי אתה לא תרצה חברה עיוורת..
תומר: מההה על מה את מדברתת בכלל איך את יכולה להגיד דבר כזה אני יהיה איתךך בטוב
וברעעע ואני אוהב אותך תמיד גם אם תהיי עיוורת מה שלא נראה לי שיהיה ...ואיך זה קרה
פתאוםם?
אני: אני לא יודעת תומרר..הרופאים אפילו לא יודעים ממה זה נגרם אבל..אבל אני ימשיך
ללכת לבדיקות עד שיראו מה יש לי..אני לא ירפהה עד שאני לא ידע ממה זה ניהיה ליי..
תומר: קורל אני אוהב אותךך...
תומר התחיל לבכות ואני איתו ביחדד איך איך חשבתי לעצמיי בכלל לעזוב אותו עוד לפני
אני לא מבינה הוא היחיד שהיה איתי ויהיה גםםם..
אני: אזמה אני לא יראה אותך יותר
תומר: תפסיקי לדבר שטויותת הכל יהיה בסדר...
אחרי תומר הלכתי לנופר והיה בדיוק אותו סיפור היא לא האמינה ולא הבינה ממה זה נגרםם
ושיש לי דבר כזה בכלל
"עצב שלי זה עצב שלך" נופר אמרה לי פרצנו בבכי וחיבקתי אותה
כמה דברים יכולים להסתבךך
אז זהו זה ..זה הפרק האחרון אני יכולתי לכתוב את הפרק הזה כי אני מכירה כבר את
המקשים ועוד ראיתי קצת מטושטש אבל לא נורא..
אולי עוד פרק כבר לא יהיה..
אני ותומר נשארנוו עד היום יחד ונשאר תמידדדדדדדדדד
תומר אני אוהבתת אותךךךךךךך
קורל=[
אז בשביל אלה שלא שכחו אותי לשנייה ההמשך של הסיפור שלי
הוא עדיין עצוב...אבל מה לעשות אלה החיים וצריך להתמודד עם הדברים הקשים שיש
בהם..אבל מצד שני בכל דבר רע יש גם צד טוב!
אני מקווה שתהנוו מהסיפור
קורלי=]
חזרתי הביתה ..סיפרתי לנופרר הכללללללללל..לחברים שלי יום אחרי בבצפר אמרתי שאני
עוברת ניתוח לא קשה..נפרדתי מכולם לשבועיים בערך כולל ההתאוששות..ואם בכלל אני
יתעורר מהניתוח
עם תומר בליתי יום שלםם..הלכנו לכל מקום אפשריי..הוא אמר שהוא אוהב אותי כ"כ ושהוא
עשה טעות כשהוא לקח הפסקה ממני..
הוא אמר שהוא יחכה לי פה עד שאני יחזור מהניתוח....
נפרדתי מכולם..מהמשפחהה...
זהוו זה אין דרך מוצא נכנסתי לניתוח וכל כך פחדתי שיקרה לי משהו...מאז אני לא
זוכרתת כלוםםםםםםםםםםםםםם
אחרי כמה ימים או שבועות אני לא בדיוק זוכרת הייתי בתרדמת לאחר מכן התעוררתי והיחיד
שראיתי שהיה ליידי היה ת-ו-מ-ר-!
"יפהה שליי כ"כ התגעגעתי אלייךךך סוף סוףף התעוררת חיכיתי לך הרבה זמןןן"
"תומררר? זה אתה " כמעט לא ראיתי כלווםם...ראיתי ממש מטושטשש
"כןן מה..את לא רואה אותייי?"
"אני לא ממש רואה טוב"
תומר נבהלל ומיד קרא לרופאא שיבוא לבדוק אותיי..אחרי הרופא נכנסוו אאם אני לא טועה
אמא,אבא, נופר, ותומר הם היו במתח מה קורה איתי אמא ואבא שלי חיבקוו אותיי וגם נופר
הרופא אמר להם להמתין בחוץ בזמן הבדיקה הוא יצא להורים שלי אמר מה שאמר..ואמא שלי
נכנסה
"ילדהה שליי חיכיתי לרגע הזה שתפקחיי את העינייםם"
"אמא ..אני לא רואהה טוב"
"זה בסדר מתוקה שלי הרופא אמר שזה יעבור לך עוד כמה ימים..אבל מה שחשוב זה שהניתוח
עבר בהצלחה"
"מה בסדר מהה?ואם אני לא יחזור לראות יותרר?"
"קורל אל תדברי שטויות הרופא יודע מה הוא אומר"
"טוב אני רוצה לצאת מהמקום המסריחח הזה כבר נווו אני רוצה לצאתתתת"
"את לא יכולה את צריכה יותר להתאושש"
אוףף לא יכולתי להיות דקה אחת יותר בבית חוליםם ששעה עברה הרגשתי כאילווו עבר שנההה
זה היה ממש סיוט שונאתתת בתי חוליםם
אחרי זמןןן כל החברים התחילו לבוא אליי ולדבר איתי הביאו לי אפילו פרחים
ושוקולדד..ואז המשפחה נכנסה אחחח כמה שהתגעגעתיי אל כולםםם וכולם אליי חחחח
כולם פתאום נתנו לי תשומת לב מלאההה זה היה הכיףף שבזה חחח...
אחרי שלושה ימים בערךךך סוף סוףף הראייה שלי התחילה להשתפררר אמרתי את זה לרופאא
אבל המניאק הזה לא נתן לי לצאת והשאיר אותי לעוד יומיים בבית חולייםם
ואזז סוף סוף חיכיתי לרגע הזהה...=ה=ב=י=ת=ה= ברוךךך ה' כל כך שמחתי לחזור
הביתהההה..
לאחר שבועים בערך הרגשתיי ממש לא טוב וההורים שלי פחדו ולקחו אותי שוב לבית
החוליםם..הראייה שלי שובב החלה להיות מטושטשת ואני אפילו לא יודעת איךך ניתוח בבטן
יכול להגיע לעינייםם איךךךךךך...
הרופא אומר שרוב הסיכויים שזה בגלל התרדמתת ובגלל החומר הרדמה ששמו ליי ..לא הבנתי
ממש מה הקשר והתחלתי לפחדד..
הרופא הביא לי טיפות עיניים השתמשתי בהםםם כבר שבועיים ושום דבר לא עזר פחדתי שאני
יתעוור ...והפחד הזה והתחושהה הייתה בכיוון..
לאחר שבועיים שאני ררק לוקחת את הטיפות ושוםם דבר לא עוזר..הרופא כבר לא ידע מה
לעשות ישבתי על המיטה הרופא יצא החוצה..
ואמא שלי חזרה בוכה..
"אמאא מה קררה מה הוא אמר?"
"קורלי זה ממש קשה אבל את חייבת להיות חזקהה"
נוו אמא דייי כבר תגידי לי מה קרההה"
"הרופא אמר שאין ...אין מ..ה..." אמא שלי התחילה לגמגמם..."אין מה לעשות עם זה"
ופרצה בבכי
"מה זאת אומרת עם מהה?"
"העיניים"
"זאת אומרת שאני יתעוור?"
"אין לדעת בנתייםם אבל בתקופה מאוד ארוכה את לא תראי טוב"
"נוו אז תביאו לי משקפייםם ואני יראה טוב"
"זה לא העניין ילדה שלי"
"נווו אז תגידי לי מה העניין למה זה ככהההה??? איךךךךךךך" הרגשתי כמו ילדה בת 5 שלא
מספרים לה כלום בבית הזההה
"קורלל דיי תפסיקי זה מאוד קשה אבל הם לא יודעים ממה זה נגרם"
"נוו אז שיבדקו אותיי..דיי אמא אני לא רוצצהה שיהיה לי ככה למהההה למההההההההה
אוףףףףףףףףףף" התחלתי לבכות כמו מטורפתת..
אבל לא הייתה ברירה וחזרנו הביתה וישר הלכתי לתומרר..
אני:תומר תקשייב רגע..אולי זה יהיה דרמטי מדיי אבל יכול להיות שאולי לא כדאי לנו
להיות יחד..
תומר: מהה על מה את מדברת?
אני: תומר תראהה..העיניים שליי הם כבר לא כמו שהןן..יכול להיות שתקופה ארוכה אני לא
יראה או שבכלל כל החיים אני יראה מטושטש ואולי אתה לא תרצה חברה עיוורת..
תומר: מההה על מה את מדברתת בכלל איך את יכולה להגיד דבר כזה אני יהיה איתךך בטוב
וברעעע ואני אוהב אותך תמיד גם אם תהיי עיוורת מה שלא נראה לי שיהיה ...ואיך זה קרה
פתאוםם?
אני: אני לא יודעת תומרר..הרופאים אפילו לא יודעים ממה זה נגרם אבל..אבל אני ימשיך
ללכת לבדיקות עד שיראו מה יש לי..אני לא ירפהה עד שאני לא ידע ממה זה ניהיה ליי..
תומר: קורל אני אוהב אותךך...
תומר התחיל לבכות ואני איתו ביחדד איך איך חשבתי לעצמיי בכלל לעזוב אותו עוד לפני
אני לא מבינה הוא היחיד שהיה איתי ויהיה גםםם..
אני: אזמה אני לא יראה אותך יותר
תומר: תפסיקי לדבר שטויותת הכל יהיה בסדר...
אחרי תומר הלכתי לנופר והיה בדיוק אותו סיפור היא לא האמינה ולא הבינה ממה זה נגרםם
ושיש לי דבר כזה בכלל
"עצב שלי זה עצב שלך" נופר אמרה לי פרצנו בבכי וחיבקתי אותה
כמה דברים יכולים להסתבךך
אז זהו זה ..זה הפרק האחרון אני יכולתי לכתוב את הפרק הזה כי אני מכירה כבר את
המקשים ועוד ראיתי קצת מטושטש אבל לא נורא..
אולי עוד פרק כבר לא יהיה..
אני ותומר נשארנוו עד היום יחד ונשאר תמידדדדדדדדדד
תומר אני אוהבתת אותךךךךךךך
קורל=[
💬 תגובות (6)
אז תיכנס לסיפורי אהבה ראשונה...שבצד תיכנס באות ס'
וכנס לסיפור:
סיפור מרגש עד דמעות...
שובב...קרןן (:
http://www.lovesite.co.il/lovesite2/modules.php?name=Reviews&rop=showcontent&id=2056
אתה חייב לקרוא את הסיפור הזה...
קרן
ואתה צודק רוב הבנות והבנים פוסלים את כל מי שלא נראה להם יפהה...
אבל יופי זה דבר פנימי..ואם אתה אומר שידידה שלך לא פוסלת את ה"לא יפים"
אז בטח שהיא לא תפסול אותך ותיהיה מגעילה כמו כלוםם..
תקשיב לזאת שכתבה שתתחיל להשקיע בעצמך..כי אני בטוחה שאתה לא כלכך מכוער כמו שאתה מתאר את זה
וגם תתחיל לשלוח לה סימנים..ואז דבר איתה כשתיהיה מוכן לדבר איתה
המון המון הצלחהה קרןן (:
אני לא יודעת מי אתה!ואני לא יודעת מי היא!
אבל אני אומרת לך..
'אף אחת לא שווה תדמעות שלך..וזאתי ששווה לא תיגרום לך לבכות'
שאתה תתחיל להישתנות ב-יופי שלך..
ותתחיל להשקיע בעצמך..
אני אומרת לך ככה יש מלא בנווווות פוווווול ואני אחת מהן..
שלא יכולות לצאת עם מישו מכוער!
היופי אצלי זה חלק חשוב נכון שזה לא הכל..
אבל ברוך השם מצאתי ת'אחד שלי שיש לו גם יופי וגם אופי..
אז..תתחיל להשקיע בעצמך עם לא אתה תתחיל לישקוע!
ובקשר לבת הזאת שאתה אוהב תתחיל לירמוז לה דברים...
כדי שזה לא יבוא לה בבום כמו שזה בא לשניה..כדי שלא תתרחקו..
וכח את זה לצומאת ליבך..(תתחיל להשקיע ביופי שלך)
בחיים יש לי את אותה סיטואציה עם ידיד שלי..
שהוא אוהב בי..ויודע שלא יכול קרות בנינו כלום...
תאמת אין לי מושג מי אתה אבל אני חוששת..
אולי זה אתה..
אתה תיארת במכתב כל פרט ופרט שקרה לי איתו..
ועוד במיוחד שהוספת את חברך לסיפור ביגלל הפתיע אותי..
בכל אופן אני מקווה שתצליח במה שאתה רוצה..
ותלך ותספר לה שאתה מאוהב בה.. או שתעשה את זה פשוט בדרך שונה..
תגרום לה להתאהב בך, ואז תן לה להוציא את זה ראשונה שהיא מאוהבת בך..
ואז שתיכם תיהיו מאושרים...:)
מקווה שעזרתי בהצלחה בובי
רוצה להגיב? התחבר לחשבון שלך
התחברות