הכל נגמר משטות

הכל התחיל 5 שנים אחורה..

הייתי בים עם חברות ,באחד הימים של הקיץ

ישבנו על החוף דברנו ,אני ושני החברות הלכנו לקנות גלידה,בדרך חזרה לשאר החברות
שנישארו לחכות לגלידה,בדרך חזרה הלכתי עם הגלידה ושם שחקו בחורים בכדורעף אני
ניסיתי להתרחק כמה שיותר אך זה לא עזר והכדור עף עלי והגלידה נפלה לי על החול (ומי
שמכיר אותי יודע כשנגעים לי בגלידה זה הסוף שלו כי הגלידה זה הדבר אהוב עליי!),אז
אני קיבלתי עצבים ורץ בחור וצעק סליחה סליחה.. אני כולי בעצבים הוא בא ואומר
לי:"אני מצטער"ואני מתחילה לצעוק עליו (מסכן בטח כאבו לו האוזניים),הוא עמד כולו
בשוק לא מבין מה קרה ואני צועקת יותר חזק והוא בשוק אחרי איזה רבע שעה של צעקות
נירגעתי הוא השיב אותי ושפך אלי מים שאני ארגע לטחר שנירגעתי הוא קנה לי 2 גלידות
והלך להמשיך את המשחק שלו. אחרי כמה זמן אנחנו החלטנו ללכת הביתה והבחור ההוא ראה
שאנחנו הורזות הוא ניגש אלי ואמר:"איך אני יכול לפצות אותך?" אמרתי שזה בסדר ושהוא
לא חייב ... ובקשתי סליחה על ההתפרצות שלי.

הוא אמר שהוא רוצה ושהוא מתעקש לפצות אותי לאחר כמה זמן הוא ביקש את הטלפון שלי
וידעתי שאם אני לא אתן לו הוא לטא יתן לי ללכת אז נתתי לו וחשבתי שזה היה סתם..

ובערב כשישבתי ליראות טלוויזינ קבלתי טלפון המספר לא היה מוכר לי ..

עניתי והוא אמר שזה אותו הבחור שהפיל לי את הגלידה היום בחוף...

והוא שאל מה אני עושה ואם אני פנוי לערב אני אמרתי שכן ושאין לי בעיה להפגש איתו
קבענו שעה ומקןם...

נפגשנו ישבנו דברנו על כל מיני נושאים הוהוא נישמע לי בחור לעניין ..ולאחר שהחלטנו
שצריך לזוז הביתה הוא הביא אותי הביתה ובכך שחבתי שזה ניגמר אבל למחורת הוא התקשר
שוב ושוב נפגשנו..

וככה כמה פעמים עד שהבנתי שאני לא יכולה בלעדיו ..(ואגב עד הפגישה הראשונה לא ידעתי
איך קוראים לו היה לו שם מאוד יפה ירון)

אחרי חודש הפכנו להיות חברים..היה הכל נפלאה חגגנו שנה ואחרי שנה עוד שנה וככה שלוש
שנים היינו יחד תמחנו עזרנו לא היה דבר שלא עשינו יחד אם זה שיעורי בית הוא עזר לי
אם זה גייוס שלו ואם זה גיוס שלי ולאחר הגיוס שלי המערכת היחסים שלנו הפכה להיות
גהנו..התחלנו לריב בלי סוף וכל פעם אותה סיבה זה שאני סוגרת יותר מידי (התגייסי
לקרבי)וזה היה משגע אותו כי היצאות שלנו לא היו יוצאות זהות..

ויום אחד הוא בא אלי ולפני זה רבנו בטלפון..והתחלנו לריב הוא התעצבן לקח מפתחות
והלך..

ואחרי 4 שעות קבלתי טלפון מאמא שלן שירון נימא בטיפול נימרץ שהוא נקלע בתאונת דרכים
אני יש ר הזמנתי מונית ונסעתי אליו אך זה היה כבר מאוחר כי לא הספקתי..



הכל התחיל מצעקות ומריב וכך זה גם ניגמר כך...וכשאני מסתכלת אל אחור אני מבינה שזאת
אני הייתי אשמה לא ההיתי צריכה לתת לו ללכת ולנהוג במצב כזה....