אתה-חלק ממני...

שלום מאמי.


אני לא כל כך טובה בלכתוב מכתבים אבל כמו שאומרים-הכוונה זה הכי חשוב.


תסתכל בחלון מאמי...אתה רואה, גשם?זה בכלל לא דומה לספטמבר שלנו, נכון?אתה זוכר-עננים, הפארק השקט שלנו, גשר שהיה כל כך יפה להיסתכל ממנו על העיר החשוכה.שפתיים שלך.עיניים שזהרו מאהבה ותשוקה...זה היה די מזמן. הייתי אמורה לשכוח ולא להיזכר בזה אף פעם...אבל איך אפשר לשכוח בנאדם שכל חיוך קטן שלו עושה לי טוב על הלב, שמבטים שלו מקפיצים אותי עד לשמיים ונותנים לי כוח להמשיך האלה.


סליחה שמזכירה לך את הכל. הייתה מעדיף לשכוח את הכל, אני מבינה.גם אני הייתי מעדיפה אבל מה לעשות שהרגש הזה יותר חזק מאיתנו?עוברת לידך עם בחור שאני לא ביוק יודעת איך קוראים לו ומנסה להראות שמחה ונהינת מהחיים אבל בכל זאת העיניים שלי מסתכלות עליך בלי הפסקה.אתה מתחיל עם בחורות אחרות מולי אבל אני תמיד מרגישה את המבט החמוד שלך על הגב, על הכתפיים ועוד על משהו שלא נעים לי להזכיר פה=).


המכתב הזה לא נכתב מתוך כאב, בכלל לא.לא אמור להיות לי כואב.בעולם הזה יש אדם שאני אוהבת אותו ושגם הוא אוהב אותי. כל השאר בכלל לא חשוב. מספיק לי לדעת שאתה בסדר, מאמי.שאתה בריא ושלם ולא החלפת אותי לאחת שלא תוכל לתפוס את מקומי.אני לא צריכה שתגיד לי שאתה אוהב אותי ואתה לא צריך לשמוע את המילים האלו ממני.זה יהיה דומה לאמירה של "אש שורפת" או "הגשם קר" כי זה מובן לשנינו.למה צריך מילים כשעיניים מסבירים הכל גם בשתיקה???


מספיק לי לראות את החיוך הכל כך מקסים שלך שאתה שולך עליי ולענות לך בחיוך הכי מאושר שיש.כאילו שנינו יודעים סוד מאוד חשוב.רק שנינו בעולם ואף אחד יותר לא יוכל לגלות אותו גם בעוד אלפי שנים.העולם עוד יחכה בחוץ. תסתכל עליי ותגלה רק לי את סוד האבה שלנו.בלחש...שאף אחד לא ישמע.


ובנתיים...הזמן יעשה את שלו.אבל למרות הכל אני ידועת שלא משנה איפה אני ולא משנה מה קורה לי בחיים אבל אתה תמיד איתי ואנחנו ביחד לנצח!


אתה חלק ממני ואני ממך.אתה הרי יודע.


שהעולם יחכה בחוץ...אנחנו יותר חזקים.


I.L.U