הייתי נותנת הכל כדי שתישאר שלי לכל החיים..

אהבתי אותך שלוש שנים..אפעם לא יצא לנו כל כך לדבר בקושי שלום שלום..הגענו לחטיבה..נהפכנו לידידים הכי טובים..התאהבתי במישהו אך הוא לא אהב אותי..אתה תמיד היית שם בשביל לתמוך בי ולעזור לי ולחבק שצריך..אחר כך שכחתי אותו..התאהבתי במישו אחר כזה חתיך אבל עם לב..כנראה מאבן בלי רגשות..גם שמה היית ותמכת בי..בחופש הגדול בכיתי בגללו עמדת וחיבקת אותי ניסית להרגיע אותי הסתכלת עלי והתנשקנו..אחרי חודש הייתי אצלך..הסתכלנו אחד על השני ופשוט נפלנו על המיטה ולא הפסקנו להתנשק..זה היה כזה כיף..וכככה זה היה במשך שלוש חודשים..הרגשתי שהכל חוזר לי שאני באמת אוהבת אותך שוב חזרת לי אחרי שנתיים.


 אתמול הייתי אצלך התחלית להרביץ לך ושוב התנשקנו רק שהפעם הורדת לאט לאט את החולצה וניסית להוריד את שלי והצלחת ניסית להוריד תחזייה אבל לא נתתי לך..התנשקנו ואמרתי לך שאני אוהבת אותך אז אמרת לי בטח שקרנית ואז אמרתי לך אני אוהבתתת אותךך והתחלתי לבכות..אתה נבהלת..התחלת לחבק אותי חזק וניסית להרגיע אותי.. כנראה הייתי צריכה להתפרק סוף סוף..אני כל כךך אוהבת אותך ואתה לא יודע עד כמה..


כשבאתי לכיתה היום לא הצלחתי להסתכל עליך נסיתי להתחמק ממך עד שיצא לי להסתכל אליך ופשוט חייכיתי אליך אחר כך קצת רבנו אבל עבר..


אבל יש עוד בעיה שתי החברות הטובות שלי אוהבות אותך..למרות שעם אחת רבתי אבל היא עדיין חברה שלי ואני אל יעשה לה דבר כזה בחיים..אני אוהבת אותך תבין..ואני אל יודעת מה לעשות..למה החיים כאלה מסובכים?


ויש אנשים שגם הגיעו למצב שאני הגעתי אליו אבל אני אל יודעת..איך הצלחתם להסתכל על אותו בנאדם אחר כך ולהתנהג כרגיל?