אוףף אני כל כך מבולבלת!!

אם לפני כמה זמן מישהו היה אומר לי שאהבה זה סיפור כזה מסובך..
לא הייתי מאמינה לו..
הייתי חושבת שאהבה זה דבר נפלא, קסום, חלומי.. כמו בסרטים..
כמו שכולם סיפרו לי.. כמו שכולם ש-י-ק-ר-ו לי..
חבל שאז לא ידעתי שיש כל כך הרבה הרבה ירידות עליות אכזה אהבה שמחה עצב.. כל כך הרבה בלבול..


אני לא יודעת כבר מי אני מה לעשות.. אני כל כך מובלבלת פעם אוהבת
פעם שוכחת.. פעם צוחקת ופעם עצובה..

לפני 4 חודשים.. (תחילת שנה) שזה דווקא די מעט זמן.. סיימתי קשר עם חבר
שלי, זאת אומרת-הוא סיים..
בגלל הלימודים בגלל שלא יהיה לו זמן לחברה ועוד בעיות אישיות שעדיף שאני
לא אכנס לזה..
כשנפרדנו, הייתי על הפנים.. היה לי רע ובכיתי המון.. אך זה לא נמשך הרבה זמן
עם הזמן כבר התרגלתי לעובדה הזאת שאין זמן בשביל שנהיה ביחד ונגמר!
אם פעם היו אומרים לי שאני ואתה יכולים לחזור להיות ביחד הייתי עושה בשביל זה
הכל!!
אבל היום- אני מהססת..


אני לא מבינה מה קורה לי, אני אומרת ששכחתי אותך ובאמת- אני לא חושבת עליך אפילו..
אבל כשאני רואה אותך ברחוב הלב שלי מתחיל לפעום כל כך חזק כולי מתרגשת
מתחילה להעלות זכרונות.. מהדבר הכי קטן, אפילו כשאני רואה אותך מחובר
באיסי כולי נהיית שמחה והדבר היחידי שאני רוצה זה שתשלח לי הודעה ושנדבר..
כשאתה לא שולח, אני נהיית עצובה..


אז מה, אני אוהבת או לא אוהבת?!