האהבה הראשונה שלי =]

אני מצטער אם אני חופר יותר מידי אבל סיפור אהבה הזה זה כאילו כל החיים שלי היו
סביבו וככה אני גם אספר לכם את זה =]

מאז ומתמיד לא הייתי הילד הכי מקובל בבצפר מהרבה סיבות שאני לא מושך מבחוץ שהסתרתי
את מי שאני בפנים ומרדתי במקובלים שהיו לי בכתה תמידד הייתי כמו מעין מוחרם כזה.

בכיתה ז' התחלנו את החטיבה מוחרם חסר חברים מכוער ומעפן ככה אני מתאר את עצמי
וכמובן בלי הרבה חוכמת חיים.

הייתי מהאלה שרצו לאהוב אבל זה בחיים לא הצליח הייתי תמים וחיפשתי מישהי נורמלית
שתאהב אותי ואני אותה אבל מי תאהב אחד כמוני הייתי כלום.

היו לי הרבה בנות נורא יפות בשכבה אבל ביניהן בשיעור צרפתית המורה העבירה לידי ילדה
שנראית ממש טוב אבל היא הייתה מגעילה היא הייתה סנובית רכלנית שאהבה ללכלך על אנשים
ולהגיד דברים רעים ולהתנפל לחלשים היא שנאה אותי,עזבו שנאה לא הייתי מספיק חשוב
שתזכור אותי לא אהבתי אותה לא ייחסתי לה הרבה מחשבה הייתי בשלי רוב החטיבה השקעתי
במחשב ולהתעצל וגם תלמיד גרוע והייתי מתוכנן לעוף מהבית ספר שלי.

כך זה נמשך עד אמצע כיתה ט', החלטתי שאני רוצה בשינויי הרזיתי שיפרתי ציונים התחלתי
להשקיע במראה שלי עשיתי פאנים שיפרתי את עצמי והמצב החברתי שלי והנה הגעתי לפסח
ואני ואותו ילדה סנובית נהיינו ידידים טובים במשך ה3 שנים הללו היא כאילו נשארה
אותו הדבר אבל זה היה כאילו כשהיא הכירה אותי שיניתי אותה גם היא נהייתה להרבה יותר
נחמדה.

באותה תקופה היו לי הרבה ידידות ואז הכרתי איזו ילדה שנדלקתי עליה היא כאילו נבראה
לי מבחינת טעם היא הייתה כאילו מושלמת איכשהו אותה ילדה שנדלקתי עליה המושלמת הזאת
נדלקה עליי גם שזה היה בשבילי מהפך ענק מהאפס שהייתי לבן אדם שאחת כמוהה נדלקה עליי
בחזרה אבל לא היה כלום הייתי ביישן החלטתי שהיא לא בשבילי עם כל היופי והאופי
המקסים שלה הזמן עבר והתקרבתי יותר ויותר לאותה ילדה יפה שישבה לידי בכיתה ז' אותה
ילדה שגם ראיתי לפעמים במסדרון והיא פילו לא מצמצה לכיוון שלי אלא גיחוך שגם אותו
היא שכחה.

לפתע בחופש הגדול התחלתי להרגיש אליה דברים דברים שבאו בהדרגה ככל שהכרתי אותה
אהבתי אותה יותר זאת הייתה אהבה פעם ראשונה בחיים שלי אהבה אבל הייתי בטוח שהיא לא
תלך איתי אחריי הכל אני כלום אומנם אנחנו ידידים אבל אני לא רוצה להרוס את זה אם
זאת תהיה הקרבה היחידה שלי אליה.

יום אחד דיברתי איתה באייסיקיו ואמרתי לה שאני הולך לטלפון לדבר עם ידידה דיברתי עם
הידידה הזאת שעה וחצי כשחזרתי היא כעסה עליי והתנתקה פחדתי שזה הסוף לידידות שלנו
השעה הייתה 4 לפנות בוקר בשביתה לקחתי דף ורשמתי עליו בגדול "סליחה" לא ידעתי על מה
אבל הרגשתי צורך להתנצל ופחד לאבד אותה הגעתי אליה מתחת לבניין שלחתי לה אסאמאס
לצאת לחלון היא יצאה וצעקתי "סליחה" והרמתי את השלט הייתי הכי מפודח בארץ ביקשתי
ממנה סליחה וביקשתי שתרד או תדבר איתי היא החזירה לי באסאמאס ייבש"מצטערת אבל לא
וזה לא אישי אבל אתה תבין בסוף" הושפלתי בצורה מפחידה חזרתי הבית ולא רציתי יותר
לסבול את מה שאני מרגיש אליההאהבה הבלתי נשלטת הזאת לילה אחריי יצאתי לעשן נרגילה
עם חברים בשכונה ואז היא התקשרה לאחד הילדים שישב לידי לשאול אותו מי נמצא שם היא
התקשרה מהפלאפון של אחד הבנים שאיתי בשכבה(אחדהבנים שחשבתי שהיא אוהבת אותו הייתי
די בטוח,היא תמיד גרמה לי לקנאות איתו)

הוא היה איתה ביחד בבית שהיא עשתה בו בייביסיטר הם ישבו ביחד מ11 עד 2 וחצי בבית
ריק בחדר עם מיטה והעבירו את הזמן אני התחרפנתי התבאסתי בצורה מפחידה ואז אותו הבן
התקשר אליי ואמר לי שהוא רוצה להיפגש איתי הלכתי אליו הוא יצא ממנה דיבר איתי והוא
אמר לי שהיא רוצה אותי היא אוהבת אותי ושהוא לא ראה כזה דבר בעבר(אני לא אוהב אותו
הוא רצה לשחק בה הוא היה בטוח שהיא הייתה דלוקה עליו כמו שאני הייתי בטוח בזה)באותו
רגע 3 בלילה הלכתי אליה לבייביסיטר דפקתי בדלת,נכנסתי היא התיישבה על הכסא אמרתי לה
לקום תפסתי אותה נישקתי אותה ואמרתי לה שאני אוהב אותה.

זה היה הדדי

אנחנו כיום עוד מעט בקשר 3 חודשים אני אוהב אותה יותר כל יום שעובר אני מרגיש אליה
משהו אמיתי שלא הרגשתי בעבר

אני אוהב אותה =]