אני לא יכולה יותר,

אני לא יכולה יותר לחיות עם המצב הזה, המצב הזה פשוט משגע אותי, הורג אותי..

נמאס לי לראות אותך איתה כל יום וכל היום, לראות איך אתה צוחק איתה, מנשק אותה,
אוהב אותה.. ולחשוב שפעם אהבת אותי, נשקת אותי..

אני כ"כ מתגעגעת לימים שכל היום היינו יחד, כ"כ נהנו יחד.. אני לא מאמינה שזה נגמר



רק תגיד לי איך לא שמתי לב שזה הולך להגמר? איך פתאום נהיית חבר שלה, והשארת אותי
בצד עם כל הרגשות שלי? הרגשות המבולבלים שלי.. הרי תמיד תמיד הראת לי שאתה בעניין..
תמיד אמרת שאני המיוחדת שלך... הראשונה שלך בהכל.. הילדה שאתה לא יכולה בלעדיה..
ושאתה אוהב כ"כ..



בהתחלה אהבנו כידידים, ידידים שלא יכולים להפרד, ולך תמיד היה אלי רגש מיוחד, תמיד
היו אומרים לי את זה, אבל אני שללתי ואמרתי שלא יכול להיות הרי אנחנו הידידים הכי
טובים, כאלה שמספרים הכל הכל אחד לשני, ממש אחים!

עד שיום אחד נהפכנו לחברים, אני אפילו לא זוכרת איך זה קרה, אבל באותו הרגע הייתי
מאושרת, אחרי יומיים הבנתי שאני לא מסוגלת להיות חברה שלך, בגלל שאהבתי אותך בתור
ידיד ולא ראיתי אותך בתור חבר שלי... לא ידעתי איך להגיד לך את זה! ידעתי שאני
ישבור לך את הלב, אבל העדפתי להגיד לך את זה לפני שיהיה מאוחר מידי.

ואתה הבנת אותי, כמו תמיד, תמיד רק אתה היית מבין אותי.

אחרי שנה הרגשות שלי אלייך השתנו, התחלתי לראות אותך בתור בן זוג ולא כידיד... אתה
עדיין אהבת אותי.

אבל היית פגוע עדיין.. פתאום אני רואה אותך איתה.. אני לא אשכח את היום הזה..
שראיתי אותכם יחד, לא האמנתי.. הרי הייתי כ"כ בטוחה שכשתשמע שאני אוהבת אותך בתור
חבר ושסוף סוף נוכל להיות יחד אתה תרד ממנה ולא תהיה איתה.. אבל הבנתי שהעדפת לנסות
איתה ולשכוח אותי, הרי הפגיעה הייתה כ"כ כואבת לך ועדיין, כמו שאמרת: "אני מרגיש
כאילו אתמול נפרדנו וקשה לי להתאושש",כן, גם אחרי שנה לא התאוששת.. רק עכשיו אני
מבינה איזו אהבה פספסתי, כמה אהבת אותי!



היום אני סובלת מזה, ממש קשה לי עם זה, אני לא מסוגלת להסתכל לך בעיניים, ובמיוחד
לא כשאתה איתה.

אני מתביישת בזה שגרמתי לך לבגוד בה לפני ארבעה חודשים.

גם גרמתי לך לבגוד בה, ומאז אנחנו לא מדברים. היייתי כ"כ מטומטמת!! זה לא היה צריך
לקרות.. לפחות לפני זה היינו עוד מדברים, היום קשה לך אפילו להסתכל עלי כי באותו
רגע שהתנשקנו גם גיליתי לך את כל מה שאני מרגישה אלייך, אחרי שחשבת שאני כבר לא
מרגישה את זה, ששכחתי ממך.. באותו רגע גיליתי לך כמה קשה לי לראות אותכם ביחד, כמה
קשה לי בלעדיייך... וביקשתי ממממך להפרד ממנה.. קשה לי להאמין מה האהבה הזאת גרמה
לי לעשות, הרי אני לא כזאת!!



אני רק מאחלת לך שתהיו מאושרים!!!

ולי אני מאחלת לשכוח אותך, כמה שיותר מהר, כי אני לא יכולה לסבול כבר את המצב הזה,
אני לא מתפקדת, מה שאני עושה כל היום זה רק לחשוב עלייך.. וכמה קשה לי לאבד
אותך........



אני אוהבת אותך!!!